נכנס לתמונה 2018

פעילויות של תלמידים בשפה העברית | 27 בנובמבר 2018

פעילויות של תלמידים בשפה העברית לכיתה ד' בי"ס אלאקואס אום אלפחם | המורה הוידא עבאדי

תמונות ממפגש סימולציה למדריכים ולמורים לעברית | 17 ביולי 2018

מפגש חשוב, מאתגר וייחודי הגדוש במתודות חדשניות ומשמעותיות בהוראה בכלל ובהדרכה בפרט, התקיים ביום ה', 5 ביולי 2018, במרכז הארצי לסימולציה בבית הספר לחינוך באונ' בר-אילן, בשעות 14:00-9:00. התחלנו את המפגש בדברי ברכה של ד"ר האני והסבר כללי על סדר המפגש והתנהלותו, על מבנה הסדנאות ותכניהן ועל החלק הראשון של המפגש עם ד"ר איבון גולן ראש התוכנית ללימודי תרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה. שמענו גם דברי פתיחה של גב' הגר אור, מאגף הדרכה במשרד החינוך ולאחריה התחלקנו לסדנאות שמטרתן: משחק תפקידים וסימולציה בניהול קונפליקטים ביעילות בעבודת המדריך והמורה, ובפיתוח מיומנויות תקשורת בין אישיות, כגון: בניית יחסי אמון, הקשבה ואמפטיה, התמודדות עם התנגדות, מיומנויות גישור, ניהול משברים, מתן משוב והתנהלות מוצלחת של המורה המדריך עם מודרכיו. ההתנסות במסגרת הסימולציות נעשית בסביבת למידה מוגנת ובטוחה, בהשתתפות שחקנים מקצועיים שהוכשרו לגלם את הנפשות הפועלות בעולמו המקצועי של המדריך.

סדנאות הסימולציה התקיימו בקבוצות למידה קטנות ואינטימיות באולפני סימולציה טכנולוגיים מתקדמים, המאפשרים צילום של הסימולציות בווידאו. לאחר ההתנסות בסימולציה מתקיים תחקיר הכולל צפייה של המתנסה בעצמו במהלך הסימולציה, ותהליך של משוב ב-360 מעלות: משוב של המתנסה לעצמו בעקבות הצפייה בסימולציה, קבלת משוב מחברי הקבוצה, קבלת משוב מהשחקנים אודות חוויותיהם הבין אישיות במפגש הסימולטיבי עם המתנסה, ומשוב ממנחה הקבוצה. מטרת הסדנאות לזמן קידום והתפתחות הן בממד המקצועי-דיסציפלינארי של המורה והמדריך, הן בממד האישי-רגשי.

בסוף המפגש סיכמנו יחד עם ד"ר האני וגב' הגר אור את מפגשנו המאלף, ונפרדנו לשלום עם תמונה קבוצתית ועם טעם של עוד ועוד מפגשים מלמדים ומהנים כאלה.

כרזת מטלת ביצוע – הכרזה הזוכה במקום הראשון בכנס המקוון של המזכירות הפדגוגית | 12 ביוני 2018

שמחים לברך את עמיתנו מר שריף ח׳לאילה על זכייתו בתחרות הכרזות במסגרת הכנס המקוון של המזכירות הפדגוגית תשע״ח ב״קיוון הנכון״.

הכרזה מספרת את המהלך הפדגוגי המרשים שעברו המשתלמים בקורס בהנחיתו: ״מטלת ביצוע – עברית לדוברי ערבית״.

להלן תמונות מהאירוע

יום השפה העברית בבית הספר המקיף אלטור | 17 במאי 2018

באווירה טובה וייחודית התקיים ביום רביעי 4/4/18 בבית הספר אלטור יום השפה העברית. במהלך היום התקיימו פעילויות שמטרתן לשפר השליטה בשפה העברית. היום כלל פעילויות והצגות לעבודות התלמידים בהקשר לשפה העברית. נוסף על כך התקיימו הצגות ושירים לתלמידים.

ביום זה השתתפו רנא ח׳לף- מפקחת ביה״ס, מהא אבו קטיש מנהלת המחלקה לחינוך, נבילה מנאע סגנית ממונה על החינוך הערבי, נרימן עליאן ברהום מדריכת ביה״ס לשפה העברית וראש ועד ההורים. מנהלי בית הספר אוסאמה סביתאני ומחמד דעיס הביעו תודה והערכה להשתתפות האורחים הנכבדים, והערכה לרכזת המקצוע סמאהר מחאמיד ולצוות השפה העברית: דאוד עליאן, סאמיה אבראהים, מנאיא היבי, סאא׳ב מדלג׳, סנאא׳ זבידאת, חנין קאסם וסונדס עבאסי.

מפגש מעריכים בכירים – מטח | 24 באפריל 2018

ביום ג׳ 17 באפריל 2018 התקיים במטח מפגש מעריכים בכירים עם המפמ״ר, בין השעות 19:00-14:00. המעריכים שמעו הרצאה מעניינת של גב׳ שרון שני-ארבן בנושא: עקרונות הבחינה הדיגיטלית. המפגש הזה הוא ראשוני והכנה למועד קיץ תשע״ח.

לומדים לדבר עברית | 22 במרץ 2018

תלמידי כיתה ג' ו- ד' בבית הספר היסודי אלכוארזמי, לומדים לדבר עברית בביטחון ובהנאה. המנחה שלהם היא המורה הדיל כואג׳הומנהל בית-הספר הוא ואיל מואסי.

עבודה ויצירה יפה מאוד של תלמידים ותלמידות נהדרים.

פינת הנצחה ליוצרת לאה גולדברג באוניברסיטה העברית בירושלים | 3 במרץ 2018

פינת הנצחה ליוצרת לאה גולדברג באוניברסיטה העברית בירושלים ובה מוצגים פריטים מקוריים מחדר עבודתה ומכתבים מתיקה האישי | ליקט וערך המורה מואפק יוספין, מדריך ארצי לשפה העברית | מקיף א' שפרעם. לאה גולדברג:

לאה גולדברג נולדה בשנת 1911 בעיר קניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה (כיום קלינינגרד, רוסיה), לציפה (צילה) ואברהם, כלכלן בכיר, שעבד כמפקח בחברת ביטוח בליטא, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצו לברוח למחוז סרטוב, עמוק בתוך שטחה של רוסיה. כששבו לליטא בתום המלחמה עינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואשם בקומוניזם, במשך כעשרה ימים; כתוצאה מכך סבל האב מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (תסמונת בתר חבלתית), שהפכה למחלת נפש.

בנעוריה למדה גולדברג בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה. גולדברג למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. את הדוקטורט שלה, באוניברסיטה בבון, כתבה על הניב השומרוני, בהדרכת פאול קאלה. בתום לימודיה חזרה לליטא, שם עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בעיר ראסיין, ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פֶּתח".

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.

עם הגעתה לארץ ישראל ב-1935 חברה, בסיועו של אברהם שלונסקי, לחוג "יחדיו" של אלתרמן ושלונסקי. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון, "טבעות עשן", ובו התפרסמו, בין היתר, השירים "לתמונת אמא" ו"ימים לבנים" (שלימים הלחין שלמה יידוב). אמה עלתה לארץ שנה אחריה, והשתיים עברו להתגורר יחדיו בתל אביב. ב-1940 יצא לאור ספר שיריה השני, "שיבולת ירוקת העין". בשיריה ביטאה גם את הקרע מהארץ שבה נולדה:

אִתכם אני נשתלתי פעמיים
אִתכם אני גדלתי, אורנים
ושורשיי – בשני נופים שונים
במהלך תקופה זאת, כתבה גם ספרי ילדים רבים ואהובים, כמו "ידידי מרחוב ארנון", "מה עושות האילות" ו"המפוזר מכפר אז"ר".

גולדברג כתבה עבור העיתונים "במחנה", "דבר", "על המשמר" ו"משמר לילדים", ונמנתה עם עורכי "דבר לילדים". לעיתים כתבה תחת שם העט "עדה גראנט". היא ערכה את "אורות קטנים", עיתון לילדי יהדות התפוצות, ופרסמה שירים, כגון "האמנם" בעיתון "דבר". חיברה זמרירי פרסומת למחייתה. כמו כן עבדה כמורת בית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. בשנת 1949 זכתה בפרס רופין. ב-1950, לאחר שהוצעה לה משרה באוניברסיטה העברית, עברו היא ואמה להתגורר בירושלים. שם כתבה את מחזור השירים "אהבתה של תרזה די-מון", המתאר אהבה נכזבת של אצילה צרפתייה למורה איטלקי צעיר ומושפע מאהבתה לז'ק אדו.בשנת 1952 התקבלה להוראה באוניברסיטה העברית, והקימה בה את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראשו במשך כעשור, במינוי פרופסור, עד מותה. גולדברג כתבה את ספר הילדים "דירה להשכיר", ומחזורי שירים נוספים. האחרון בהם, "עם הלילה הזה", יצא לאור ב-1964. כמו כן תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי, "סיפורים" מאת צ'כוב, "ילדות" מאת גורקי, מחזות ושירים מאת איבסן, שייקספיר, ופטררקה. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

לאה גולדברג, שהייתה מעשנת כבדה, נפטרה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסרטן. היא נקברה בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הפרופסורים. גולדברג לא נישאה בחייה ולא הקימה משפחה. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה, באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה, שהוסיפה לחיות עוד 11 שנים אחריה. על מצבתה ביקשה צילה שייחרטו ארבע המילים: "אמהּ של לאה גולדברג". ב-10 באפריל 2011 נבחר דימוי דיוקנה של לאה גולדברג ביחד עם שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן ורחל המשוררת להתנוסס על גבי השטרות החדשים של מדינת ישראל. גולדברג נבחרה להופיע על שטר 100 שקלים חדשים.

תמונות מיום השפה העברית בכיתות ז' תחת הכותרת "כיף ללמוד עברית" | 16 בפברואר 2018

בית ספר מקיף ברנקו וייס עין נקובא-ראפה: המורה גב' יסימין אברהים | מנהל בית הספר: מר ניזאר דעקה

היום כלל כל מיני משחקים לימודיים, תחרויות משחקי "כהות" צפייה בסרטונים הצגות וגם שירים ובסוף חלקנו מדאליות "אלוף הפשה העברית" לזוכים בתחרויות וכל התלמידים קיבלו מתנה מבית הספר חוברת של 12 סיפורים קצרים.