פיתוח כלכלי
חקלאות ותיירות כפרית מהווים את ענפי הפרנסה המרכזיים של תושבי הגולן. המועצה הציבה את הפיתוח הכלכלי כיעד אסטרטגי לעשור הקרוב ומגבשת תכניות אסטרטגיות לעוגנים הכלכליים שנבחרו להוביל את הפיתוח הכלכלי של האזור - חקלאות חדשנית ועתירת ידע, מחקר ופיתוח, אקדמיה, תיירות, תעשייה מתקדמת ועוד.
חינוך
המועצה רואה בחינוך יעד אסטרטגי ראשון במעלה וחלק משמעותי בקידום ופיתוח האזור וביצירת חברה ערכית, מחויבת ומחוברת לשורשיה. המועצה שוקדת על שימוש באסטרטגיות למידה ודרכי חשיבה מתחום החקר ושילוב משאבי הטבע ואתרי המורשת הייחודיים לגולן בתכניות הלימודים. במקביל לפיתוח סביבות למידה איכותיות, מתקדמות וייחודיות, שמה המועצה גדש על פיתוח פדגוגיה חדשנית, עיצוב שיטות הוראה מותאמות למאה ה-21 וייצור אקלים חינוכי מיטבי שנותן מענה לצרכים השונים של הילד.
בתחומי המועצה פועלים 75 פעוטונים וגנים, 26 בתי ספר יסודיים, תיכוניים ועל תיכוניים ובהם לומדים 7000 תלמידים.
בגולן 27 ישובים חקלאיים, המהווים מעצמה חקלאית, שתוצרתה מבוקשת בארץ ובעולם. הפרשי הגבהים, תנאי האקלים, כמות המשקעים ואדמת הבזלת הפוריה מאפשרים לחקלאים לנתב את המשאבים הטבעיים לתפוקות מרשימות ומגוון גידולים.
חקלאי הגולן מקפידים להתאים את החקלאות לעידן המודרני ומסתייעים במחקר היישומי של מכון שמיר למחקר, מו"פ צפון ותחנות ניסיוניות. הגידולים הנפוצים הם נשירים, הדרים, מטעים סוב טרופיים, כרמי יין וזית, פרחים וגידולי שדה. מהגפנים בגולן מיוצרים יינות איכות, שזכו להצלחה בשווקי העולם ולפרסים בתחרויות בינלאומיות. בתחום בעלי החיים מאופיין הגולן בענפי הרפת לחלב, בקר לבשר, פטם, הודים, דבורים לדבש ועוד.
חקלאי הגולן מגדלים כ-30% מהייצור הארצי של תפוח, דובדבן, אגס ומנגו. ייצור הבשר מהווה 30% מההיקף הארצי, וכ-95 מיליון ליטר חלב במאה רפתות – 9% מכמות החלב בארץ.
לצד החקלאות המסורתית מתפתחת חקלאות עתירת ידע ופורצת דרך, מבוססת מחקר ותחום האגרו-גינומיקה (גנטיקה בשירות החקלאות) ליצירת מזון עלית ולפיתוח זנים וגידולים איכותיים.
אגודת מי גולן, השייכת ליישובים החקלאיים, מפעילה מערכת מאגרים, המשמשים לאגירת גשמי החורף, לצרכי השקיה בעונת הקיץ.
שימור אנרגיה ברמת הגון
פרויקט אנרגיית הרוח עמק הבכא שברמת הגולן רותם את הרוח להפקת חשמל ירוק.
התכנית הכוללת מדברת על יצירת אנרגיה מתחדשת מרוח, שמש ופסולת ביתית וחקלאית, שתעמוד על היקף ייצור חשמל ירוק של כ-460 מגה-ואט/שעה, שיאפשר אספקת חשמל לגליל כולו.
הסיבה: תקופה שבה מקורות האנרגיה מתכלים, מחירי הנפט מרקיעים לשחקים ומצליחים לנהל את העולם גם ברמה המדינית, זיהום נגרם כתוצאה משימוש בפחם והפגיעה בסביבה היא קריטית - כל אלה מחייבים את המדינה להיערך ולנצל כמה שאפשר את משאבי הטבע ליצירת מקורות לאנרגיה חלופית וירוקה. בגולן יש את התנאים האידאליים ליצירת אנרגיה חלופית, גם מרוח וגם משמש, ולכך אנו מוסיפים גם את הפסולת.
על פי התכנית, עיקר האנרגיה הירוקה בגולן תיוצר מטורבינות רוח. כיום, קיימות בגולן 10 טורבינות רוח בהר רסניה, צפונית לאלוני הבשן, בבעלות חברת "מי גולן אנרגיית רוח". טורבינות אלו מייצרות 12 מיליון קילו-ואט/שעה בשנה (שווה לצריכת חשמל ביתית של 3000 משפחות) וטורבינת רוח נוספת בהר בני צפת (תל אבו קטיף), בבעלות חברת "רוחות הגולן", אשר מייצרת חשמל בהיקף של 500 אלף קילו-ואט/שעה בשנה (שווה לצריכת חשמל ביתית של 100 משפחות). אגף ההנדסה מקדם הקמתן של חמש חוות רוח, בעיקר בשטחים בצפון הגולן: חוות רם, חוות עמק הבכא, חוות עסניה, חוות חרמונית וחוות סנדיאן. חמש החוות יחדיו כוללות סדר גודל של כ-300 טורבינות רוח.
רתימת אנרגיית הרוח לייצור חשמל היא אחת מטכנולוגיות האנרגיה המתחדשת המבוקשות בעולם עם הבנת היתרונות בייצור חשמל ירוק באמצעות טורבינות רוח. הוזלת עלויות הייצור, הפחתת נזק לסביבה ותפוקה אנרגטית יעילה הם בין היתרונות המשמעותיים.