המאמר "עבריינים וצרכנים: אוהדי הכדורגל המקצועני במשפט הישראלי" של אביטל מרגלית דן במעמדם המשפטי של אוהדי הכדורגל בישראל. מצד אחד, הם נתפסים כעבריינים בשל אירועי אלימות במגרשים, ומצד שני, כצרכנים של תרבות הספורט. מרגלית טוענת כי החוקים למניעת אלימות לא תמיד יעילים ולעיתים אף פוגעים בזכויות האוהדים. האופן שבו החברה והמערכת המשפטית מתייחסים לאוהדים נע בין גישה עונשית מחמירה לבין הכרה בהם כקהל צרכני שיש לשמור על זכויותיו ולשפר את חווייתו הספורטיבית.
מאמרו של אמיר בן פורת, "אלימות בכדורגל: מצורע נושא בשורה", מתמקד בקשר שבין אלימות, תקשורת ותרבות אוהדים. הוא מצביע על כך שהתקשורת לא רק מסקרת את האלימות אלא גם מנציחה אותה, כשהיא מעצימה אירועים אלימים ומציגה אותם כחלק בלתי נפרד מהמשחק. הסיקור התקשורתי המתלהם יוצר תחושת לגיטימציה לאלימות והופך אותה לכלי לביטוי רגשי עבור האוהדים. הרשתות החברתיות משחקות אף הן תפקיד משמעותי בכך שהן מספקות במה להפצת מסרים קיצוניים ולהסלמת המתח בין מחנות יריבים, מה שתורם להקצנת השיח הציבורי ולהגברת האירועים האלימים.
תוצאות הסקר מחזקות את הממצאים שעלו במאמרים. 61% מהמשיבים סבורים שהאלימות במגרשים חמורה, ו-9.5% נוספים אף רואים אותה כחמורה מאוד. רבים ציינו שהתופעה אינה נובעת רק מיריבות ספורטיבית, אלא גם ממתחים פוליטיים ודתיים, כפי שטוען גם בן פורת. האלימות במגרשים אינה מנותקת מהמתחים החברתיים הרחבים יותר בישראל, ולכן ההתמודדות עמה דורשת חשיבה מערכתית ולא רק אכיפה נקודתית. 66% מאמינים שהתקשורת מסיתה לאלימות, בעוד 33% רואים בה ניטרלית ו-0% חושבים שהיא אובייקטיבית, דבר שמחזק את הטענה כי היא משחקת תפקיד משמעותי בהנצחת האלימות, כפי שמוצג במאמרו של בן פורת.
52.4% מהמשיבים דיווחו כי נכחו באירוע ספורט שבו התרחשה אלימות, מה שמעיד על שכיחות התופעה והיותה חלק מהחוויה הספורטיבית עבור רבים. הנתון הזה משקף את הצורך הדחוף בהתמודדות יעילה יותר מצד הרשויות. 71.4% טוענים שהענישה אינה מספיקה, ו-90.5% סבורים שהאכיפה המשטרתית אינה מרתיעה מספיק, מה שמחזק את הצורך בשינוי מדיניות ודרכי פעולה בתחום. השילוב של אכיפה בלתי מספקת עם תחושת חוסר הרתעה מוביל לכך שהאלימות במגרשים נמשכת ואף מתגברת.
בסופו של דבר, האלימות במגרשי הכדורגל אינה רק ביטוי של יריבות ספורטיבית, אלא משקפת גם מתחים רחבים יותר בחברה. התקשורת והרשתות החברתיות מגבירות את ההקצנה, והמערכת המשפטית מתקשה לתת מענה הולם. יש צורך בחשיבה מחודשת על מדיניות הענישה והאכיפה, לצד שינוי הדרך שבה התקשורת מסקרת את הנושא, כדי להפחית את הלגיטימציה החברתית לאלימות בספורט. נוסף על כך, נדרשות יוזמות חינוכיות והסברתיות שיגבירו את המודעות להשפעות השליליות של האלימות ויעודדו תרבות ספורט חיובית ושוויונית יותר.