ספורט ולאומיות -יחידים או קבוצות המייצגים את המדינה באמצעות ספורט.
זהות בין ענף ספורט מסוים לזהות לאומית (בייסבול בארה"ב, קריקט באנגליה).
זיהוי סגנון משחק מסוים כאופי לאומי (הכדורגל ה"שמח" בברזיל).
הספורט כריטואל לאומי, מעין פריט ב"דת האזרח" (גמר הגביע באנגליה, הסופרבול בארה"ב)
חברות- חיברות הוא תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזיים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים.
גישת השימושים והסיפוקים-הכוונה היא שהנמען משתמש באמצעי התקשורת כדי לספק את הצרכים שלו. בני האדם נוטים להיחשף לאמצעי תקשורת ההמונים באופן סלקטיבי. כל אדם בוחר את אמצעי התקשורת המועדף עליו, את מינון החשיפה הרצוי לו ואת התכנים המעניינים אותו לפי הצרכים שלו. יש לשים לב, אדם יכול לספק את צרכיו בדרכים שונות והצרכים יכולים להשתנות כל הזמן. הצרכים הם:
צרכים אסקפיסטים (Escape בריחה מהמציאות) – הסחה, בריחה מהשגרה, הפגת מתחים, הדחקת צרות ובעיות.
צרכים חברתיים – יחסים אישיים וחברתיים, צפייה משותפת כהתחברות לאחרים, צפייה בתכנים מסוימים כדי להיות חלק מהחברה (כולם מדברים על...).
צרכים רגשיים - חיזוק הערכה עצמית, השתתפות ברגשות של המשתתפים (צער, שמחה, כעס וכד').
צרכים שכליים (קוגניטיביים) – ידע והבנה, הסקת מסקנות. מעקב, לדעת מה קורה, לדעת על מה מדברים.
אירוע מדיה- משדר המשודר בשידור חי, של אירוע טקסי שתוכנן מראש ושדבר התרחשותו פורסם כהלכה. משדר זה מעניק לצופה תפקיד של משתתף ומאפשר אינטגרציה (שותפות, חיבור) של החברה. אירוע המדיה מתאפשר בזכות יכולתה הטכנולוגית של הטלוויזיה ובעיקר האינטרנט לשדר מילים ותמונות באופן בו זמני ואוניברסאלי
גלובליזציה וגלוקליזציה- באמצעות התקשורת העולם הפך לכפר גלובלי. קיימת חשיפה לתכנים רבים מסוגים שונים, מארצות שונות, בשפות שונות, ובעלי מסרים שונים. מכאן, קיימת הצפה של העולם בתרבות גלובלית - האחדה של התרבות העולמית (סרטים, תכניות טלוויזיה, מותגים, אופנה, מוסיקה, ספורט, אומנות, שפה ועוד)