9.3.16

תאריך פרסום: 11:36:23 12/03/2016

כמו שכבר שוחחנו, בשבוע הקרוב נתלה בחצר ביה"ס את בתי הקינון לציפורים. אני מבקשת מכם להיערך, לקרוא קצת על הנושא, אולי לשאול אנשים שמבינים, להגיע עם תובנות לשיעור של שיח פורה אודות החשיבות של בתי קינון בבית הספר שלנו. אוכלוסית הציפורים שמגיעה לחצר בית ספרנו כוללת דרורים, ירגזים, דררות, בולבולים, מיינות ועורבים אפורים.

בשנה שעברה, בדקנו אם ביה"ס נמצא בקו התעופה של בזים אדומים שנמצאים בסכנת הכחדה, או של תנשמות, שיש להן חשיבות בהדברה. מכיוון שאלו אינם אורחים שנצפו באזורנו, החלטנו על רכישת בתי קינון לציפורי שיר קטנות כמו דרורים וירגזים. כפי שסיפרתי בכתות, אחת הבעיות בקביעת בתי קינון, הן בביקורו של הנקר: הנקר אוהב לנקר את פתח בית הקינון ולהרחיב אותו. כאשר הפתח מורחב, ציפורי שיר לא תבחרנה בבית הקינון הזה - הן לא תרגשנה בטוחות. פתח בית הקינון אמור להיות כזה שמאפשר להן להדחס אליו ואז הן מרגישות בטוח לגדל שם את הצאצאים. כלן בחלק מבתי הגידול שמנו סביב הפתח דבק חם או דבק מגע שאולי ימנע מהנקר להרחיב את הפתח.

אני מקווה שהפעילות הזו תשמח גם אותנו: הכנת מקום משיכה לציפורים בנוסף לצמחים שמזמינים אותן אלינו, תאפשר לנו ציוצים ומראה של הציפורים הכל כך עדינות ויחד עם זאת כל כך חזקות. יחד עם התעופה שלהן, נגיע גם אנחנו למעוף מיחוד משלנו.

ואם נצליח לזמן אלינו ציפורים לקנן, חשוב חשוב שתבואו לספר לי.