רישום לשנת תשפ"ז

רישום לשנת תשפ"ז

 רישום לבית הספר לשנת תשפ"ז

הרישום לשכבת י' עד 19/3

לשאר הכיתות הרישום הסתיים

'רישום לכיתה א
'רישום לכיתות ב'- י

-----------------------------------------------------
.ההרשמה לבית הספר פתוחה לכולם ללא מיונים או סינונים הקשורים ליכולותיו או להישגיו של הילד
.בבית הספר גובים תשלומי הורים לפי חוזר מנכ"ל

לפני הרישום, אנא קראו בעיון את מסמך תעודת הזהות של בית הספר, ובמיוחד את ה"אני מאמין".

אני מאמין

1. מטרות בית הספר

מטרת העל של בית הספר היא לקיים מסגרת לימודית, חינוכית ודמוקרטית, הפועלת תוך שמירה על זכויות אדם של כל אדם בבית הספר, יהא גילו אשר יהא. ממטרת העל נגזרות שתי מטרות משנה:

• ניהול אורח חיים דמוקרטי בבית הספר, שלדעתנו זהו אורח החיים המבטיח כיבוד זכויות אדם יותר מאורחות חיים אחרות, לא לכשיתבגר האדם, לא לכשיבין, לא פעם, אלא כאן ועכשיו.

• לאפשר לכל ילד בבית הספר למצות את זכויותיו כאדם, לשאוף למימוש עצמי מרבי ולעצמאות בדרך של מתן ביטוי לאישיותו, גילוי מאווייו, זיהוי מטרותיו, ומציאת כליו הייחודיים להשגתם.

ההכרה בזכויות האדם משמעה מבחינת צוות בית הספר, אמונה בילדים וקבלתם כבני אדם בעלי ערך בזכות עצמם. הכרה זאת מקרינה על כל החלטה בבית הספר, על כל עשיה בו, ועל כל אורח החיים המתנהל בו. כל נושא נבדק לאור מטרת העל . זכויות האדם לא רק מקוימות בבית הספר אלא גם נלמדות בו. המטרות שצוינו לעיל מכתיבות את הוויית בית הספר: מבנהו הארגוני והפיסי, תכנית הלימודים, אופי הלמידה, מהות הבחירה, תפישת הידע ותפקיד המבוגר בבית הספר. 

2. מבנה ארגוני ופיסי

בית הספר מקיים, כאמור, אורח חיים דמוקרטי: "חברה בזעיר אנפין" (דיואי), שבה הילד לא רק מושפע מהרשויות המנהלות את חייו, אלא שותף בניהולן. בית הספר, ככל דמוקרטיה, פועל באמצעות ארבע רשויות, שנבחרות בבחירות דמוקרטיות בהצבעת רוב:

• הרשות המחוקקת (הפרלמנט): בפרלמנט נקבעים כל חוקי בית הספר, ומועלות בו סוגיות עקרוניות חשובות יותר וחשובות פחות מחיי בית הספר. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה של בית הספר, והוא מתכנס אחת לשבוע, פתוח לילדים, לחברי צוות ולהורי בית הספר. החלטות הפרלמנט כפופות לחוקי מדינת ישראל, חוזרי מנכ"ל, חוקי העזר העירוניים וחוקת בית הספר.

• הרשות המבצעת: הרשות המבצעת כוללת ועדות קבועות וועדות עד-הוק, שנבחרות בבחירות בפרלמנט, ואחראיות על תחומים שונים בבית הספר. ועדות לדוגמה: ועדת אירועים, ועדת ביקורים, ועדת טיולים, ועדת מערכת, ועדת עיצוב, ועדת צוות, ועדת תקציב, ועדת תרבות ועוד.

• הרשות לישוב סכסוכים: מנגנון שבאמצעותו נאכפים החוקים, ובמסגרתו מיושבים סכסוכים בקהילת בית הספר. ברשות שני גופים: ועדת משמעת וועדת ערעורים, כשוועדת משמעת משמשת גם כגוף שיפוטי וגם כגישורי, על פי בחירת הפונה. חברי ועדות אלה נבחרים בבחירות כלליות בפרלמנט. 

• הרשות המבקרת: ועדת ביקורת, שתפקידה הוא לבקר את תפקוד הרשויות, ולמסור דו"ח תקופתי לפרלמנט.

3. הלמידה בבית הספר

כדי לאפשר את השאיפה למימושו העצמי של כל ילד, צוות בית הספר מעודד כל ילד לפתח רגישות והבנה לעצמו, לצרכיו ולמטרותיו, לזולתו, לחברה ולסביבתו. כמו כן מסייע הצוות לילד לרכוש כלים להגשמת מטרותיו האישיות.

הלימודים מתקיימים במבני בית הספר ובחצר, חלקם באופן מתוכנן וחלקם באופן מזדמן ומקרי, כי הרי למידה מתרחשת בכל מקום ובכל זמן, לאו דווקא בחדרי הכיתות ועל פי תכניות פדגוגיות מובנות. הלימודים מתקיימים באופן יחידני וקבוצתי, כאשר תחומי הלמידה של כל ילד נקבעים על ידיו בליווי צוות בית הספר וההורים. אחת ממטרות הלמידה היא פיתוח גבולות פנימיים, תוך לקיחת אחריות על בחירות ומעשים. הסמכות החיצונית נועדה לסייע בתהליך זה, ואינה מטרה לכשעצמה. תכנית הלימודים נקבעת בפרלמנט בית הספר. התכנית נקבעת לרוב בחדשים מרץ-אפריל לגבי שנת הלימודים שלאחר מכן.

הילד בוחר את תחומי הלימוד הרצויים לו מתוך המבחר הקיים בבית הספר, וכן מוזמן ליזום ולבקש נושא שלא מופיע במערכת. בקשתו נענית בהתאם למגבלות תקציביות, ובהתאם לזמן ששוריין למטרה זו בתכנית הלימודים. כמו כן לפי העניין האישי שלו הוא יכול ללמוד במרכזי הלמידה שפועלים בבית הספר.

4. הבחירה

בין זכויות האדם מצויות במקום מרכזי זכויותיו של כל ילד לחרות, לכבוד ולמימוש עצמי. מזכויות אלה נובעת גם זכותו של הילד לעסוק בתחומי העניין שלו על-פי בחירתו, ולעצב את השקפת עולמו הערכית והאישית.

משמעות הבחירה בבית הספר היא, בעצם, העברת האחריות ללמידה מהמערכת לילד. ההעברה נעשית תוך הדרכת הילד, הקשבה למצוקותיו, סיוע, ליווי ויעוץ. אבל, בסופו של דבר, הילד הוא שבוחר כיצד לנצל את זמנו בבית הספר: לימודים לפי מערכת שעורים מתוכננת ומתואמת מראש, לימודים אישיים ביוזמתו של הילד ועל-פי הסכמים אישיים שערך ו/או במנוחה ובמשחק. הנחת היסוד היא שכל בחירה היא בחירה טובה (כל זמן שהיא לא פוגעת באחר), ושאין לאלץ ילדים בהתנסות שטחית בתחומי עניין רבים כדי להכשיר אותם לבחירה:

בבית הספר לא מתקיימים לימודי חובה של שום תחום ידע ובשום גיל. החובות היחידות בבית הספר הן שמירה על חוקי בית הספר, הגעה סדירה לביה"ס, השתתפות במפגשי בוקר ומפגש חונכות אישי שבועי. עיקרון זה הוא בסיסי בבית הספר, וחשוב לנו שכל מי שנרשם לבית הספר יהיה מודע לו.

5. תפקיד המבוגר

תפקיד המבוגר בבית ספרנו הוא, קודם כל, להיות בשביל ולמען הילדים. כל חבר צוות בבית הספר מחויב לעשות ככל יכולתו  לשמור על שלמותם הפיסית והנפשית של כל ילד וילדה. תפקידו הוא לנהל דיאלוג מתמיד עם תלמידיו. הלימוד אינו תהליך של ספיגה פסיבית של עולם המבוגרים והידע שלהם, אלא הרחבה של עולם הילדים עצמם. תפקיד המבוגר הוא לאפשר לילד לגלות את העושר הטמון בו ובתרבותו, ולהרחיבו באופן שהוא מארגן את סדרי עדיפויותיו וקדימויותיו. תפקיד נוסף של חבר הצוות הוא לעסוק עם הילד במשמעויות הערכיות של תכני הלימודים שבחר, לרבות טיפוח עמדה ביקורתית כלפיהם. סגנונות ההוראה מגוונים בהתאם ליכולות המורים, לרצונות הילדים ולדיאלוג שביניהם. סגנונות אלו כוללים: מפגשים אישיים, הוראה פרונטלית, לימוד סדנאי, בקבוצות קטנות, במרכזים, בבתים, בחצר ועוד.

 6. החונכות

במהלך לימודיו בבית הספר מחויב כל ילד בליווי של חונך/חונכת (מחנך/ת). החונך הוא האדם הקרוב לילד בבית הספר. הוא אמור לסייע לו ולתמוך בו במהלך שהותו בבית הספר. הילד הוא שבוחר את החונך מבין מספר חונכים המוצעים לו לבחירה. ברוב המקרים הוא מקבל את בחירתו. ניתן לפנות לוועדת חונכויות במקרה ומתעוררת בעיה בחונכות, או שיש רצון לעבור לחונך אחר. הליווי הוא למשך שנת הלימודים, והוא מתקיים דרך מפגשים קבוצתיים של הילד עם החונך, יחד עם ילדים נוספים שבחרו בחונך זה (מפגשי בוקר בעיקר), וכן דרך מפגשים אישיים של הילד והחונך שמתקיימים מדי שבוע.

7. רב-גילאיות

כמו בחיים עצמם גם בבית הספר נמצא הילד בין בני אדם בגילאים שונים. כך בשעורים, במרכזים, בבתים, בחצר ועוד. 

לצד הרב-גילאיות מתאפשר מקום מוגן יותר בבתים לבני הגיל הקרובים, עם ליווי צמוד של מבוגר. בבית החטיבה העליונה הליווי אינו צמוד באותה המידה של שאר הבתים. החיים במסגרת רב-גילאית מחייבים את הקהילה להתמודד עם הכשרים המתפתחים בגילאים שונים.

8. בחינות הבגרות

בית הספר מאפשר לכל תלמיד שמעוניין בכך להיבחן בבחינות בגרות כחלק מחתירה ל"מימוש עצמי", ולא כמטרה בפני עצמה של בית הספר. הלימודים לבגרות הם במתכונת אינטרנית, ומתחילים בה החל מכיתה י'. תחומי ההרחבה נקבעים במהלך הלימודים בכיתה י', על ידי בני המחזור. יתכנו יוזמות חדשות ושינויים ממחזור למחזור, בהתאם לבחירת הילדים ובכפוף לאפשרויות.

9. דמות הבוגר

בוגר בית הספר יהיה, כך תקוותנו, אדם חופשי, חושב ומתלבט, שמעצב בעצמו את השקפת עולמו, תוך עריכת הכרעות ערכיות אישיות בדרך מודעת וביקורתית. הוא יעסוק בתחומי עניין האמתיים שלו, ויהיה מסוגל לאתר בעצמו את הידע שנחוץ לו. יהיה מודע ואכפתי לזכויות האדם שלו ושל זולתו, יכיר את תרבותו, יכבד את תרבויות האחרים, ויהיה מודע ומחויב לסביבה שבה הוא חי.

נקודות למחשבה:

• מדוע את/ה מעוניין/ת שילדך ילמד בבית ספר דמוקרטי?

• מה בדרך החינוכית הדמוקרטית מתאים לילדך?

• מה בדרך החינוכית הדמוקרטית עלול להקשות על ילדך?

• מה דעתך על כך שאין בבית הספר פעילות חובה, ויתכן שילדך יבחר שלא ללמוד תחום לימוד שנראה לך חשוב ביותר, או שלא ימצא עניין בחלק מהתכנית המוצעת?

• מה דעתך על כך שבבית הספר אין מבחנים עד כיתה ט' (כולל), ולא יהיה מושם דגש על הישגים לימודיים במובן המקובל של הביטוי (ציונים וכו')?

• האם ילדך מודע לכך שרשמת אותו לבית הספר הדמוקרטי? מדוע הוא מעוניין בכך?

• מה הציפיות של המשפחה מהמסגרת החינוכית הדמוקרטית?