מקורה המילה פרדיגמה הוא מיוונית עתיקה ומשמעותה 'מודל' או 'דוגמה'. כיום, משמעות המושג פרדיגמה היא: מערכת הנחות של אדם המבוססת על ניסיון שצבר, אמונות, דפוסים, פרשנות אישית ודרכי חשיבה המייצרים כולם יחד תפיסת המציאות שלו, ומשפיעים על הדרך בה הוא רואה את העולם.
אז בואו נכיר אותה קצת, את הפרדיגמה. נדמיין אותה כמעין פילטר במשקפיים או אפילו באפליקציה: לא משנה מה נראה דרכם, הפילטר הזה יהיה שם נוכח. נניח שלאורך חיינו הסבירו לנו שכדי לשרוד צריך להרכיב משקפיים ירוקים. אנחנו נקום בכל בוקר ונרכיב משקפיים ירוקים ונראה את העולם בירוק (מזכיר לכם משהו..? ). אנחנו לא ניקח משקפיים כחולים כי אין לנו הרגל כזה. התבנית שלנו היא לבחור בירוק ולראות ירוק, כי ככה אנחנו יודעים. זה הניסיון שצברנו, האמונות שלנו, הדפוסים והפרשנות שלנו, הכל צבוע בירוק.
אבל האיש עם המשקפיים הכחולים - רואה את המציאות אחרת. הפרשנות הכחולה שלו, לא דומה לפרשנות הירוקה שלנו. מה היה קורה אילו היינו רוכשים לנו משקפיים כחולים? או צהובים? או בוחרים ללכת בלי פילטר בכלל? חלק מהאנשים יגידו שאין צורך והם נשארים עם המשקפיים הטובות והמוכרות כי ככה נוח להם, כי הם רגילים, כי ככה הם יודעים הכי טוב, כי הירוק מפרש הכי נכון את המציאות.
כשיש לנו רצון לעבור שינוי כלשהו ואנחנו לא מצליחים להניע אותו, למרות שאנחנו באמת רוצים, כנראה שיושבת ודוגרת לה שם פרדיגמה. צריך רק לחפש היטב ולאתר אותה. היא מפריעה לנו בתהליך. הפרדיגמה והצאצאים שלה, שדונים שצצים ומורידים לנו את המוטיבציה לגשת השינוי: "אני לא טוב בזה ממילא", "אבא שלי חושב שזה מקצוע חסר ערך", "אני כבר מבוגרת, לא יהיו לי כוחות לזה", "לא מסתכנים כלכלית", "יחשבו שאני חושב רק על עצמי" וכולי. יש משפט מוכר 'שמחשבות בוראות מציאות', הנה דוגמה: אם "אני לא טובה בעניינים הפיננסים", ואני נמנעת מלכתחילה לפתוח את דפי החשבון הרבעוניים של קופת הגמל - אני בוודאי לא אבין בפיננסיים ולכן אצדיק היטב את ה "לא טובה בזה".
אנחנו הכי חכמים כשזה מגיע לילדים ואומרים להם "אם לא תנסה איך תדע?" אבל מומחים קטנים כשזה מגיע אלינו עצמנו.
זה תלוי. יש פרדיגמות פשוטות שאנו שומעים לעיתים קרובות: "אני לא יכולה לצאת להליכה כשהילדים ערים", "אני נרדמת רק אם אין כלים בכיור", "אני לא יכולה להיות עצמאית". ויש פרדיגמות שתופסות מחסה מאחורי הסברים מעולים שאנחנו מסבירים לעצמנו למה 'לא'. לעיתים, בתת-מודע, נצודד בפרדיגמה שלנו כי היא משרתת אותנו בסתר ואנחנו מרווחים משהו אחר שגורם לנו להיתקע ולא לזוז לכדי שינוי.
במקרים כאלה, מאמנים בתהליך אימון יידעו לסייע למתאמן לקלף לאט לאט את המסכות מפניהם של השדונים, לחשוף אותם! מרגע שנחשפו אפשר לבחור תפיסה אחרת, מעודכנת ולראות דרכה את מצב, לבחור משקפיים עם פילטר כתום, למשל.
שלא ישתמע מדבריי שהתהליך פשוט. ממש לא. המשקפיים הירוקים היו חלק ממני כל השנים, איך ברגע אחליף פילטר לכתום? זהו, זה לא קורה בבת אחת. השלב הראשון הוא להטיל ספק בפרשנות שלנו את המציאות, לנתח לעצמנו למה הפרדיגמות הגיעו אלינו בכלל ואיך הם בכל זאת שירתו אותנו. להיות מודעים, לקבל, להשלים. השלב הבא יהיה להוריד מידי פעם את המשקפיים הירוקים, ובשלב שלישי אולי אצליח לבחור פילטר אחר שיעזור לנו בדרכנו לפילטר הכתום שיאפשר את תנועה לשינוי.
לסיכום, פרדיגמות הן תבניות ודפוסי חשיבה, שלעיתים משרתות אותנו ולעיתים הן והשדונים שלהן מעכבים אותנו מלהגשים משהו שאנחנו באמת רוצים.
תהליך האימון עוסק לא מעט בחשיפת פניהם של ה'שדונים' ושל הפרדיגמות ומאפשר לנו לבחור לעצמנו תפיסות חדשות שיקדמו אותנו לעבר מטרות שנראו בתחילת הדרך לא מושגות.
סרטון יו-טיוב של השיר 'הסיפור על האיש הירקון' בביצוע של יהונתן גפן