דון מיגל רואיז נולד בכפר מקסיקני, הצעיר מבין 13 ילדים. הוא למד בבית הספר לרפואה, הפך למנתח ובנוסף הוא גם מחבר מצליח.
יצירתו "ארבע ההסכמות", מדריך מעשי לחופש אישי , הינה רב מכר בכל העולם.
בספרו הוא ממליץ לאמץ הסכמות חדשות עם עצמנו, על מנת לשחרר אותנו מהסכמים קודמים ופחות מיטבים שעשינו עם עצמנו בעבר.
מה מעכב אותנו:
הבחירה בסבל - "הסיבה היחידה לכך שאתם סובלים היא מפני שבחרתם לסבול... אם אינך יכול לנקות פצעים ולנקז את רעל -אתה ממשיך לסבול"'.
הפחד לקחת סיכון ולחיות - "הפחד הגדול ביותר של בני האדם הוא מפני החיים ולא מפני המוות. הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לקחת את הסיכון לחיות".
חיים בניסיון לענות על דרישות של אחרים "למדנו לחיות את חיינו בניסיון לענות על הדרישות של אנשים אחרים"
השופט והקורבן מושלים בתודעה "הבעיה שרוב האנשים חיים את חייהם בלי לגלות שהשופט והקורבן מושלים בתודעתם, ולפיכך אינם יכולים לשחרר".
יצירת הסכמים ומלחמה על שמירתם - "אנו מבזבזים את כל הכוח האישי שלנו, תחילה ע"י יצירת כל ההסכמים האלה ואז על שמירתם. התוצאה היא שאנו חשים באפיסת כוחות ונטולי אנרגיה....איך נוכל לשנות את חלום חיינו כאשר אין בנו הכוח לשנות אף את ההסכם הפעוט ביותר?".
ניקוי הסכמים ישנים
כשלב מקדים מציע דון מיגל, לעשות ניקוי הסכמים ישנים:
ראשית, מודעות כצעד ראשון לשינוי.
שני, מיקוד ברצון לשינוי - "כדי לשנות את אמונותיכם שינוי של ממש, עליכם להתמקד במה שאתם רוצים לשנות. עליכם לדעת אילו הסכמים ברצונכם לשנות לפני שתוכלו לשנותם".
שלישית, הכנת רשימה של כל "ההסכמים והתכנותים שלכם...כל מה שאתם מאמינים בו".
רביעית, החלפת הסכם סבל בהסכם אושר- "דרך אחת לצאת.. מגיהינום היא להחליף "כל הסכם סבל שאתם מבטלים בהסכם חדש הגורם לכם אושר".
חמישית, סבלנות בתהליך - "עליכם להתקדם בהדרגה ולגלות סבלנות כלפי עצמכם".
שישית - תשומת לב - "היא היכולת שלנו להבחין ולהתמקד אך ורק במה שאנו רוצים לקלוט ולראות"
לדעת לעמוד מאחורי מילותיך. באמצעות המילים יש ביכולתו של אדם לכשף או לשחרר את מישהו מכישוף. אין הכוונה שיאמרו דברים לצורך אמירתם או כדי שאדם אחר יהיה מרוצה. הדברים הנאמרים הם מעין התחייבות של האדם כלפי עצמו.
"אם אני אוהב את עצמי, אבטא אהבה זו ביחסי גומלין שאני מקיים עם אחרים ואני שומר על טוהר המילה, מפני שפעולה זו תעורר תגובה דומה בסובבים אותי".
קל להגיד, קשה ליישם. אבל אפשר ללמוד ולתרגל.
אדם אחד, דעה אחת. הבחירה היא שלנו. האם לתת לזה במה, משקל, מקום והאם זה משרת אותנו?
אנו לוקחים דברים באופן אישי כשאר אנו חשים מותקפים ולכן אנו מגיבים בהגנה על האמונות שלנו. כשאנחנו עושים ענין מדבר מסוים זה מפני שקיים בנו צורך להיות צודקים. לא הדברים שמישהו אומר הם הפוגעים בנו ,אלא העובדה שהדברים שנאמרו נוגעים בפצעים שכבר קיימים בנו, שכואבים לנו ממילא. בכך אנחנו פוגעים בעצמנו.
אם אדם שאין לנו הערכה אליו כלל וכלל מכנה אותנו 'טיפשים', כשאנחנו יודעים שאנו לא כאלה, הדבר לא ירגש אותנו ולא נתייחס אליו כלל. לא נעלב ולא ניפגע. לעומת זאת, אם יש לנו דימוי עצמי נמוך ומישהו אומר לנו שאנחנו לא נראים טוב, סביר להניח שזה יגע בנו במקום שכואב גם ככה. והנה.. אנחנו אלו שפגענו לנו בפצע.
דון מיגל לוקח את הענין צעד אחד יותר וקובע ש"אינכם צריכים לקבל באופן אישי אפילו את מה שאתם שומעים בתודעתכם" – לשמור על עצמנו גם מעצמנו.
אנחנו לא נמצאים בכל מקום, לא רואים כל דבר, לא יודעים מה חושב כל אחד או מה עבר על אדם זה אור אחר בחודש, בשבוע, ביום ובשעה לפני שפגשנו אותו.
היכן שאין לנו מידע נוח לנו להשלים אותו עם תבניות ודפוסים שמוכרים לנו ונשמעים לנו הגיוניים . המאמץ פה הוא להשלים עם העובדה שלא הכל ידוע, ולהשאיר מקום שרק מישהו או משהו אחר יוכל להשלים. לזכור שהפרשנות שלנו אינה בהכרח המציאות וכדאי לברר אותה לפני שנקבע לעצמנו מהי.
העשייה היא שתגרום לכם להרגיש מאושרים כל כך . כשאתם עושים כמיטב יכולתכם, אתם פועלים מתוך אהבה לפעלכם, לא מפני שאתם מצפים לגמול.
"כשאתם מוותרים ומרפים מהעבר, אתם מאפשרים לעצמכם לחיות את הרגע בשלמותו. להרפות מהעבר משמעו להנות מהחלום המתרחש ברגע זה".
'ארבע ההסכמות' - ספר קצר כתוב באופן קליל וקולח, מסוג הספרים שכדאי לחזור ולקרוא אותם שוב אחת לכמה זמן. קריאה מהנה.
סרטון יו-טיוב של השיר 'Mexico' בביצוע של ג'יממס טיילר
סרטון יו-טיוב של השיר 'Do your best and don't worry' בביצוע של מוריסיי