בין התמונה שלי לתמונה של וי ספירס יש דימיון רעיוני, אך שוני טכני. בשתי התמונות, ניתן לראות ילד/ה מחזיק/ה ברובה, והן מנסות להראות את הניגודיות שבין הילד הצעיר והתמים לנשק ולצבאיות. בשתי התמונות הקומפוזציה והרעיון הכללי דומים: שתי התמונות מדברות על אובדן הילדות ועל צבאיות, בשתיהן הדמות נמצאת במרכז, בשתיהן הילד מחזיק אקדח והתמונה מצולמת מגובה העיניים, תוך מבט ישיר של הדמות למצלמה. למרות כל אלו, יש שוני טכני ברור בין התמונות. בעוד שהתמונה שלי צבעונית, ומתבססת על הצבעוניות של בועות הסבון מול הצבע הירוק שבדשא ובמדי הצבא, התמונה של וי ספירס מונוכרומטית. יש בה בעיקר גווני שחור ולבן ואין בה כמעט צבעוניות. הבדל נוסף בין השתיים הוא יחסי הדמות והרקע. בתמונה שלי, היה לי חשוב למקם את הדמות במקום שיתאים לנושא וישתלב מבחינת הצבאים, ולכן בחרתי לצלם אותה בדשא ירוק עם נדנדה נטושה. ניתן לראות שהדמות קשורה לרקע. לעומת זאת, בתמונה של וי ספירס אין כלל יחסים בין הדמות ובין הרקע. ספירס השתמשה ברקע אפור אשר הופך את התמונה לרדודה. בנוסף, ניתן לראות שעומק השדה בתמונה שלי הוא רדוד, ועומק השדה בתמונה של ספירס מלא.

הדמיון העיקרי בין שני הצילומים מתבטא בבחירה לצלם שתי דמויות של ילדים, בסיטואציה של מבוגרים. בצילום שלי, בחרתי לצלם ילד מתגלח. הילד מסתכל במראה והבבואה שלו יוצרת "ילד נוסף", זהה, שמסתכל עליו בחזרה. בצילום של וי ספירס ניתן לראות שני אחים תאומים, זהים, הלבושים בחליפות חגיגיות. בנוסף, בשתי התמונות יש עומק שדה מלא. מבחינה טכנית, שתי התמונות שונות לגמרי. בעוד שאני בחרתי לצלם את התמונה בתוך הבית, עם תאורה מלאכותית ואור צהוב, ספירס צילמה את התמונה בחוץ, עם אור לבן. בנוסף, בתמונה שאני צילמתי ניתן לראות צל נופל על העורף והצוואר של הילד, ואצל ספירס לעומת זאת, אין כלל צל- כל התמונה מוארת. שוני נוסף שניתן לראות בין התמונות הוא שוני ביחסי הדמות רקע. בתמונה שלי, יש חשיבות גדולה מאוד לחלל בו הילד נמצא- המראה, הכיור והמקלחת, אשר נותנים לתמונה תחושה אותנטית ומציאותיתץ לעומת זאת, בתמונת התיאומים, יש רק קיר אפור בתור רקע. קיר זה מוציא את הילדים מסיטואציה ספציפית והופך את התמונה לשטוחה יותר.