רציונאל מנחה בבניית האתר וה"אני מאמין" הפרטי-מקצועי שלי כמורה לאזרחות
האתר "אזרחות מתוקשבת: זכויות אדם" נבנה מתוך רצון להנגיש לתלמידי החטיבה העליונה לימוד של אחד הנושאים הנפיצים והבוערים שנמצא חדשות לבקרים, על סדר היום, בכל מקום מיושב בעולם, וככל הנראה כך היה עוד משחר האנושות ועד לימינו אנו. נושא האזרחות והיבטיו השונים, טומנים בחובם מורכבות רבה, מחלוקות שונות, אידיאולוגיות מרחיקות לכת, השקפות עולם ותפיסות שונות של המציאות, כאשר לא פעם, התפיסה אודות נושאים שונים הינה בבחינת "מספר הדעות כמספר האנשים".
תפקידו של המורה, לפי סוקרטס, אינו להנחיל ידע, אלא ליילד ידיעה. אי אפשר ללמד אדם מה שאינו מסוגל לדלות מתוך עצמו: מבחינה זו, אומר סוקרטס, "אין לימוד אלא זכירה". הדיאלוג הסוקרטי, המורכב משאלות מכוונות ומתשובות, מגלם את מהלך ההוראה הראוי. המורה אינו קובע עובדות לרוב, אלא משתדל לשאול. התלמיד הוא זה המוצא את התשובות הנכונות. אם לשפוט לפי המקרה של סוקרטס, מורה טוב צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות כדי לעזור לתלמיד "ללדת" את הידיעה שלו. הוראה היא תמיכה, הכוונה וליווי בתהליך של גילוי עצמי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקצוע האזרחות.
שאלת תפקידו של המורה הוסיפה להעסיק דורות רבים של פילוסופים אחרי עידן סוקרטס וזכתה לפרשנויות ולהגדרות חדשות, חלקן נותרו קרובות ברוחן לתפישתו של סוקרטס מעצם הדגשת ההכוונה, העידוד והסיוע במימוש הפוטנציאל הטבעי, בעוד אחרות התרחקו מעמדתו והדגישו את ההיבט המנרמל של החינוך, את היותו כלי שרת בידי המדינה להקניית ערכים של נאמנות ושל תרומה לחברה. במבט רחב אפשר לטעון כי אין סתירה בין היבטים שונים אלה של ההוראה, וכי עידוד התלמיד לגילוי עצמי הופך אותו לאזרח מועיל הרבה יותר מאשר התעלמות מיכולותיו המיוחדות ואילופו באופן שרירותי. זאת ועוד, אפשר לטעון כי חברה המאפשרת הוראה טובה היא גם חברה טובה יותר ועמידה יותר. לדברים אלה מתקשר היבט מרכזי נוסף בהוראה, הטוען לחובתנו כמורים להפוך את תלמידנו לאזרחים סקרנים, ביקורתיים, ערכיים ומודעים.
מרכיבים חשובים ומשמעותיים ביותר הנכללים, בין היתר, במטרות החינוך הממלכתי הם מחשבה עצמאית, אחריות ומודעות, יכולות לשיפוט ולביקורת, טיפוח סקרנות, מעורבות, כבוד ושוויון, מהווים מטרות וערכים שאני עצמי שואפת אליהם כאזרחית מן השורה וכמורה בפרט, ויְתֵרָה מִזּוֹ, שתהא זו מְנָת-חֶלְקִי להנחיל אותם גם לתלמידיי. מכאן, לימוד נושאי אזרחות שונים בכלל, ונושא טעון ורחב היקף כזכויות אדם, בפרט, הינה משימה אליה כדאי לגשת בכובד ראש, לאחר מחשבה ותכנון ארועי טווח, כאשר לראייתי נכון להציג תחילה מידע בסיסי (אך מהותי) של עובדות ונתונים, ולצד זה, להותיר גם מרחב לדעה עצמאית ולעודד יוזמה מחשבתית בקרב התלמידים.
להשקפתי, בתוכנית לימודי האזרחות ישנו הכרח לכונן חשיבה דיסציפלינרית באמצעות חיבור רב לאקטואליה, ניתוח אירועים על בורים והצגת פרשנויות שונות ומגוון רחב של דעות. תוכנית הלימודים אמורה להוות אבן דרך חשובה בדרכו של התלמיד בתהליך גיבוש זהותו האזרחית והלאומית. כמורה בהווה ובעתיד, אני רואה חשיבות עליונה ברכישתה של מיומנויות תרבות דיון בקרב תלמידיי, וכישורי שיח מכבד וסובלני מאחד (דבר הנעדר לרוב בסביבת הלימוד המתוקשבת), והאחר, במחויבותי לשאוף, כל העת, לְפַתֵּחַ את התלמידים שלי לאנשים חושבים, להעניק להם כלים אפקטיביים של התבוננות ביקורתית ושל יכולת הטלת ספק, וכפועל יוצא מכך, לאזרחים פעילים המונעים לעשייה.
מחד, זכויות אדם הינו נושא מרכזי בעל תתי נושאים רבים ואת הדיון והלימוד אודותיו קשה יהיה לתחום במסגרת של מספר שיעורים בודד. מאידך ומאחר שככל שנוקפות השנים, הולכות עוד ומצטמצמות שעות הלימוד של מקצוע האזרחות, עלינו לאתר אחר דרכים יצירתיות, באמצעותן נוכל להעביר את הידע הכה חשוב לתלמידינו, וזאת מבלי ליצור עליהם עומס יתר ותוך שימור חדוות הלמידה ועידוד חשיבה יצירתית משל עצמם.
לפיכך, אתר זה נבנה מתוך מחשבה לפרוש בפני התלמידים את נושא זכויות האדם בפשטות ובזיקה רבה ככל הניתן לחיי היומיום שלהם באמצעות שאלות מעוררות מחשבה, בעלות תשובות אפשריות רבות. במהלך הלימוד, הזרקור יופנה תחילה אל ההיסטוריה ואל הרקע שהביא לשיח הממשי אודות זכויות אדם וכפועל יוצא מכך אל ההכרזה שנולדה בעקבותם. בהמשך יושם דגש על משמעויותיהן של הזכויות השונות ויודגם באופן אינטראקטיבי כיצד הן באות לידי ביטוי הלכה למעשה במציאות חיינו. כמו כן, ישנה חשיבות לכך שהתלמידים ייתוודעו למנהיגים מרכזיים, לוחמי זכויות אדם שפעלו לאורך המאות האחרונות וירכשו ידע כללי הכרחי. לבסוף תיתנן האפשרות לתלמידים להיחשף לנערים אחרים, בני גילם, אשר פועלים ברחבי העולם באמצעות פלטפורמות שונות, למען זכויות אדם, וכן תינתן להם האפשרות לטעום בעצמם מעולם זה, תוך יוזמה ראשונית בפעילות דומה על ידי מטלת הביצוע.
לאור כל האמור לעיל, באמצעות מבנה האתר ותכניו השונים, יוכלו התלמידים להנות מהוראה שכוללת בתוכה הן תכנים דיסציפלנריים זהים לאלו הנלמדים בכיתות הלימוד בהתאם לתכנית לימודי באזרחות, והן לחוות חווית לימוד עשירה ומרתקת שמאפשרת למורה בין היתר, שיקוף ישיר של תפוקות הלמידה וביצועי ההבנה, וחשוב מכל, למידה אשר תפתח בקרב התלמידים מחשבה אישית ויצירתית הנדרשת בעת הכנתה של מטלת הביצוע, ותוך מתן מענה ראוי לדרישותיה של בחינת הבגרות. כמו כן, אציין כי באמצעות תכני האתר והתרגולים השונים, ניתן ביטוי למיומנויות חשיבה מסדרים שונים, כאשר בתחילת כל יחידה, רמת החשיבה דורשת בעיקר ידע, הבנה ויישום, וככל שנכנסים לעובי הקורה, רמות החשיבה הופכות להיות מסדר גבוה ודורשות אסטרטגיות של אנליזה, סינתזה והערכה כאשר השיא מגיע לידי ביטוי במטלת הביצוע.
במהלך השנה החולפת וכן בשנה שקדמה לה, בעקבות מגיפת הקורונה שפרצה במפתיע, נוכחנו לדעת, שלא במתכוון וללא הכנה מראש, מהן משמעויותיה ונגזרותיה של הלמידה מרחוק. למדנו אודות חסרונותיה השונים והמאתגרים - מידת חשיבותו הרבה של הקשר הבלתי אמצעי עם תלמידנו בכיתה; האינטרקאציה היומיומית שמעלה על נס את התמורות הנלוות להוראה ולתפקיד המורה; התקשורת המקרבת והמכילה שטומנת בחובה סביבת הכיתה, בעיקרה - לימוד של תרבות דיון ושיח מכבד; סביבת לימוד נטולת כשלים טכניים; ועוד כהנה כהנה - היעדר כל אלה היוו סדר יום חדש עבור כולנו ונכפו עלינו בתוך מציאות שאינה הייתה מוכרת. עם זאת, עקב לצד אגודל, גם השכלנו ללמוד אודות יתרונותיה של הלמידה בסביבה מתוקשבת, מרחוק. שיטת הוראה זו, מקנה בידינו מגוון רחב של כלים חדשים ומרתקים, באמצעותם העברת התכנים הדיספציפלינאריים מתקיימת בסביבה מודרנית ודיגיטלית, כאשר חשוב לזכור שקהל היעד שלנו עצמו, מבלה בסביבה זו חלק ניכר משעות היום, מצוי ושולט בה היטב, ובמידה רבה, מרגיש בה נינוח. כפועל יוצא מכך, הוא פנוי ונכון להקשיב וללמוד.
לאורך שנותיי בלימודי תואר זה בחינוך, וכן לאורך הסמסטר האחרון כאשר עסקתי בבניית אתר זה, נחשפתי לאתרים רבים אחרים, אשר עוסקים בלמידה מתוקשבת, כשבראשם אתר מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) השואף להוביל לימוד במציאות משתנה תוך שאיפה לקדם את המעשה החינוכי ליצירות חינוכיות פורצות דרך המבטאות הרמוניה בין פדגוגיה, כישורי למידה, תוכן וטכנולוגיה. אכן, שאבתי מתוך מקור זה ידע רב ורעיונות מגוונים ונוכחתי לראות את יתרונותיה של הלמידה בסביבה מתוקשבת, של טכנולוגיות למידה מבוססות נתונים המאפשרות מענה לשונות הקיימת בסביבה הלימודית, ואופן הלימוד באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים.
בהתאם לכך, בעת בניית האתר נראה כי היה כי נכון לנקוט במגוון אסטרטגיות לימוד ולשלב שיטות שונות של הוראה בסביבה מתוקשבת, זאת במטרה "להקליל" את תהליך לימוד נושא מורכב זה, לא כל שכן כאשר נדרשים אנו לעשות זאת על ידי לימוד מרחוק. באופן זה, נראה כי מתאפשרת לתלמידים חווית לימוד מרתקת ורב תחומית. התכנים באתר, מועברים באמצעות שימוש בערוצי מדיה דיגיטליים, סרטונים, שאלונים ומשחקים, כאשר רובם דורשים למידה אישית, וביצועי ההבנה נועדו לעיני המורה בלבד. עם זאת, שתיים מכלל הפעילויות (פאדלט ומצגת שיתופית) נבנו באופן המאפשר בנוסף לתהליך הלמידה העצמאי, גם היכרות ולמידת עמיתים מסויימת, במטרה לגשר, ולו במעט על תהום הריחוק והיעדר השיח. אמנם הנני תומכת נלהבת של שיטות הוראה המעודדות למידה שיתופית באופן קבוצתי, אך נראה היה כי במקרה זה, הנסיבות הקיימות יקשו על העמידה בדרישות ואם אתעקש, שכרי ייצא בהפסדי.
הדרך על פיה מומלץ ללמוד באתר זה הינה במקביל ללימוד שיעורי האזרחות בכיתה, כל עוד הדבר מתאפשר. במידה והמצב אינו מאפשר זאת, האתר בהחלט מהווה תחליף ראוי לכך. עם זאת, הדבר דורש גם העמקה של הלימוד באמצעות כניסה לקישורי הרחבת הלמידה בכל יחידה. אופן הלמידה באתר הוא עצמאי, כאשר סדר הלמידה המומלץ הוא כרונולוגי, על פי מיקומו בתפריט הצד. זאת בכדי לאפשר למידה לוגית והדרגתית, כאשר כל יחידה מבוססת על קודמתה והמעבר מתבצע באמצעות הקישורים בכל דף. התלמידים יכולים לשבת הן בביתם והן בכיתת המחשבים ולצאת למסע לימוד מרתק. כמו כן, התלמידים יקבלו משובים על למידתם ובאפשרותם גם לחזור על התרגול ככל שיידרש. חשוב לציין, כי מתוך רצון לקיים למידה אפקטיבית ומעמיקה, תכני האתר הוגבלו להיבטים ספציפיים (כפי שפורטו מעלה) של נושא זכויות האדם, בפרט נוכח העובדה כי זוהי הפעם הראשונה בה התלמידים נחשפים לנושא זה במסגרת לימודי האזרחות. עם זאת, ישנו צורך ממשי, להרחיב את לימוד הנושא ולהדגיש היבטים אחרים, חשובים לא פחות, ביניהם בעיקר נושא התנגשות בין הזכויות שמזמן שיח חשוב, ומתבקש ואף כמעט הכרחי לייצר דיון ער על פי קווים מנחים של הסמינר הסוקרטי.
לסיום הדברים, וברוח הנושא הנלמד, אצטט את דבריה של אלינור רוזוולט: "במקומות קטנים, קרובים לבית – כה קרובים וכה קטנים עד כי אין הם מופיעים על מפות העולם. עדיין הם עולמו של האדם היחיד; השכונה בה הוא מתגורר; בית-הספר או הקולג' אליהם הוא הולך; המפעל, החווה או המשרד בהם הוא עובד. אלו המקומות שבהם כל איש, אישה וילד מחפשים שוויון בצדק, שוויון הזדמנויות, מעמד שווה ללא הפליה. אם לזכויות האלה אין משמעות שם, אז תהיה להן משמעות מעטה בכל מקום אחר. ללא פעילות אזרחית המכוונת לקיים אותן קרוב לבית, כל ציפיה להתקדמות בעולם הרחב תהיה לשווא" – אלינור רוזוולט, אשתו של נשיא ארה"ב פרנקלין ד. רוזוולט, ויושבת הראש של ועדת האו"ם שכתבה את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ב-1948.
בהתייחס לדבריה של רוזוולט וכן בהתייחס למציאות הישראלית הדינמית והמאתגרת של היום, הנושאת רְבָדִים עמוקים של קונפליקטים מורכבים, ובהקשרים ישירים למקצוע האזרחות, אחת המטרות הנעלות של המורה לאזרחות היא להפוך את תלמידיה, בייחוד את האדישים שבהם, לאזרחים שותפים פעילים, המודעים לזכויותיהם ולסביבתם. האדישות הרווחת כיום בקרב רבים מאזרחי מדינות העולם, לרבות ישראל - נוכח הפרות בוטות, חוזרות ונשנות, של עקרונות יסוד מהותיים המגדירים את הדמוקרטיה הנִכְתָּשִׁים ונשחקים, חדשות לבקרים - היא המאפשרת לתהליכים קיצוניים אנטי דמוקרטיים בעליל לקרום עור וגידים, לחלחל אט-אט לתוך המציאות היומיומית שלנו ולהפוך לגיטימית בתודעה שלנו. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם, להדחיק תהליכים אלה, לדחותם כלאחר יד, או אף לקבלם בהכנעה מוחלטת, כאילו נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ מהווה מדרון חלקלק וסכנה קיומית ממשית המרחפת מעל ראשינו. בכדי לעצור הִתְדַּרְדְּרוּת מהירה זו, עלינו לשוב ולפקוח את עינינו העצומות לרווחה, ואת עיני תלמידנו התוהות במרחב הפתוח, ליצור בקרבם סקרנות ולהעלות מודעות, להעמיד בפניהם דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם, להציב בפניהם נְכוֹחָה מציאות מורכבת שעם תחלואיה יהיה עליהם להתמודד, ואשר לתוכה יושלכו ועל גבם הכלים ששמנו בידיהם. החיים הם מסע ארוך ומפרך, והלימוד אודותיהם אינו מסתיים לעולם, לא כל שכן, עבורנו כמורים.
הנכם מוזמנים להתנסות ולהתרשם מהאתר.
אשמח מאוד לקבל כל הערה או מחשבה למייל soligaeli@gmail.com.
סול יגאלי