בבוקר אמרה אימא לאודי שהיום אחר הצהריים, כשהיא תחזור מהעבודה, הם יעשו משהו מיוחד. אודי חשב כל היום מה זה יכול להיות? אולי הם יכינו עוגה טעימה? אולי ילכו לחנות הצעצועים ויבחרו משחק חדש? ואולי אודי לא הפסיק לחשוב וחיכה שאימא כבר תחזור.
כשאימא חזרה, אודי רץ לקראתה ושאל: "אימא, מה זה המשהו המיוחד שהבטחת?"
אימא לא ענתה. היא רק אחזה בידו של אודי והובילה אותו לתוך בניין שלא הכיר.
אודי מצא את עצמו במרכז אולם גדול, מכל הצדדים היו מדפים מלאים ספרים, ספרים גדולים, קטנים, צבעוניים, חדשים וישנים, ובפינת העולם עמדו כורסאות שנראו נוחות מאוד, ולידן שולחנות עגולים עמוסים ספרים.

מי כתב את כל הספרים האלה? חשב אודי.

הוא ניגש והתבונן במדף, וראה שכל הספרים על המדף נכתבו בידי סופרת אחת.

מעניין כמה ספרים היא כותבת ביום? ומתי היא התחילה לכתוב?
ועל מה היא כותבת כל כך הרבה? ואיפה היא מוצאת את הרעיונות?
המון שאלות צצו במוחו של אודי.