המידה תירשם מעל לקו העזר בצורה כזו ששום קו לא יפריד בין הספרות.
כדי להקל קריאתן של מידות , צריך לרשום את הספרות והאותיות כך שאפשר יהיה לקרוא אותן מצידו התחתון או מצידו הימין של השרטוט.
דגם לרישום בקווים נטויים.באיזור המקווקו אין לרשום מידות.
יש להשתדל לרשום מידות מחוץ לגוף החלק.
אסור שקווי עזר למידה וקווי מידה יחתכו זה את זה.
אם אין מקום לרישום מידות בין קווי עזר למידה , מותר לרשום את המידות כפי שנתון בשני השרטוטים.
במקרה של שתי מידות סמוכות זו לזו ואין מקום לשרטט ראשי חץ , מופיעה נקודה במקומם.
אין לרשום את אותה מידה פעמיים.
מותר להשתמש בהמשך של אותו קו עזר כדי לרשום שתי מידות.
רצוי להימנע ממתן מידות בין ההיטלים.
בתיאור גוף יש לרשום את המידות המירביות - אורך רוחב,גובה.אין לרשום מידות בשרשרת.מידות הרשומות זו לאחר זו (בשרשרת) עלולות לגרום לטעות מצטברת.
המידות צריכות להינתן בהיטלים במקום המובן ביותר.
קו סימטריה מציין שהגוף משני צידי הקו זהה בצורתו ובמידותיו . מתן המידות יתבצע סביב קו הציר.
כדי למנוע צפיפות בין המידות ולמנוע בלבול, יש לרשום את הספרות שלא תהיינה אחת מעל השנייה.
כאשר בהיטל לא מובנת צורתו הגלילית של הגוף , מוסיפים את הסימן קוטר לפני הספרה.
בהיטל בו רואים מעגל , אין צורך בסימן קוטר.
לקוטר הגדול מ - 12 מ"מ , החצים וקו המידה יהיו רשומים בתוך המעגל.
מידות קוטר הקטנות מ -12 מ"מ , החצים וקו העזר למידה יהיו מחוץ לקוטר המעגל. כאשר הקוטר קטן ביותר , ניתן לוותר על המשך קו המידה.
המידות לקדח או לגל , יופיעו תמיד כקוטר ולא כרדיוס.
ניתן להיעזר בקו ציר כקו עזר למידה, אולם את הקו הציר נמשיך בתור קו עזר למידה.
לקווים נסתרים אין לרשום מידות.
לפני רישום מידה של רדיוס, תופיע האות R
מד רדיוסים
כשהקשת קטנה, רושמים את המידה בהמשך לקו הרדיוס.
כשהקשת קטנה , מסרטטים גם את החץ וגם את המידה מחוץ לקשת.
כשהקשת קטנה ביותר , ניתן לוותר גם על קו הרדיוס.
כאשר מרכזה של הקשת נמצא מחוץ לגוף , שוברים את קו המידה של הרדיאוס . אם לא ניתן לרשום את המידה על קו הרדיוס, ניתן לרשום את החץ והמידה בהמשך לרדיוס.
לגופים בעלי קשתות בקצותיהם , נסמן לפעמים, בנוסף למידה המירבית, גם את מידות הרדיוס לקשטות (למרות שזו מידה מתקבלת).
המידה (70) כוללת את המידה 50 ופעמיים רדיוס 10
המידה המופיעה בתוך הסוגריים מבטאת מידת מידע.
אם הקדחים שווים בקוטרם , ניתן לרשום את מספר הקדחים ולציין את קוטר הקדח.
כדי למנוע ציון חוזר של אותה מידה, אפשר להשתמש באותיות בצירוף הסבר בטבלה או הערה.
בסרטוט , ניתן המיקום העדיף להצבת מידות כזווית לתיאור החלק.
מותר לרשום את מידות הזווית במאוזן, כאשר הדבר מגדיל את הבהירות.
אם רושמים בשרטוט מידות למרחקים שווים , אפשר , לשם פשטות , להשתמש בשיטה המופיעה בשרטוט.
אם קיימת אפשרות של טעות ומספר החורים בו רב, שוברים את החלק ויש לציין בשרטוט איזה משני המספרים מתייחסים לפסיעה.
רושמים את המידות של הקיטועים (פזה) כמתואר בשרטוט (דוגמה ימנית)
לציון זווית של 45 מעלות מותר להשתמש ברישום פשוט יותר כמתואר בשרטוט (דוגמה שמאלית).
מידות לצורה ריבועית.
רישום מידות לגוף כדורי.
הגדרת המישור המשופע
a) הגדרת המישור המשופע ע"י מידת זווית ושתי מידות קוויות
b) הגדרת המישור המשופע ע"י שלוש מידות קוויות ושתי מידות קוויות
c) הגדרת המישור המשופע במקרה של שיטת חיבורי הקשתות: ממשיכים את הקטעים הקוויים עד ההצטלבות ובנקודות אלה נותנים מידה
סימון מידות בחתכים ובמבטים
מידת עומק לחריץ לשגם
מידה לקדח
S עובי של גופים כמו לוחות, דיסקיות, רשתות ניתן לסמן ע"י אות
L ניתן לסמן את אורך של פרופילים ע"י אות