סיכם הסמינר-מפגש עם האוצר

ממצאים מרכזיים מתוך הסקר

9-1-2025

1. פערים תקציביים ושיטת התקצוב אחת הסוגיות המרכזיות ביותר העולה מן הסקר היא חוסר ההלימה בין התקצוב הממשלתי לבין ההוצאות בפועל, לצד ביקורת על מודל התקצוב הקיים:

• פער בין הקצאה לביצוע: קיים פער עמוק בין התקצוב הניתן על ידי המדינה לבין העלויות הריאליות בשטח. הדבר בולט במיוחד בתחום ההסעות, שם התקצוב הוא חלקי והרשויות נדרשות להשלים פערים ניכרים מקופתן,,,. כמו כן, מפתח התקצוב של משרד החינוך לבינוי מוסדות חינוך נחשב מיושן ואינו תואם את עליות המחירים, במיוחד לאחר המלחמה,.

• עיוות מדד הסוציו-אקונומי (למ"ס): רשויות רבות, המוגדרות כחזקות (דירוג סוציו-אקונומי גבוה), מלינות על כך שהן "נענשות" ולא מקבלות תקציבים לתוכניות מצוינות, העשרה או בינוי, למרות שיש להן צרכים עירוניים מורכבים ולעיתים קופה ציבורית דלה ("תושבים חזקים, רשות חלשה"),,,. הבקשה לשינוי מודל התקצוב כך שלא יתבסס רק על מדדי הלמ"ס חוזרת כפתרון מוצע,,.

• קולות קוראים: שיטת התקצוב באמצעות "קולות קוראים" נתפסת כבעייתית, כאשר רשויות חלשות או כאלו במשבר תקציבי מתקשות לממש אותם או לא זכאיות להם, בעוד רשויות אחרות מקבלות מימון נרחב,.

•  

2. משבר תשתיות ובינוי

• מחסור במבנים: ישנו מחסור חמור בכיתות לימוד ובמבנים, הגורר שימוש במבנים יבילים יקרים לתחזוקה,,.

• צפיפות: בתי ספר, בעיקר תיכונים, הופכים לגדולים מדי ועמוסים (מעל 1,500 תלמידים), מה שמקשה על הניהול הפדגוגי והרגשי. רשויות רבות מבקשות לתקצב פרויקט להקטנת מספר התלמידים בכיתה,,.

• התאמה למאה ה-21: קיים צורך בתקצוב להתאמת סביבות למידה לטכנולוגיה מתקדמת ולבינה מלאכותית (AI),,.

3. הון אנושי ומחסור בכוח אדם המערכת סובלת ממחסור כרוני באנשי מקצוע, המשפיע ישירות על איכות ההוראה והשירותים הנלווים:

• מחסור במורים ומקצועות ליבה: דווח על מחסור במורים למקצועות מדעיים (פיזיקה, מתמטיקה),.

• צוותים טיפוליים ותומכי חינוך: קיים חוסר משמעותי בפסיכולוגים, עובדי רווחה, סייעות ותומכות חינוך,,,. בחינוך המיוחד המצב חמור במיוחד, עם קושי במתן מענים טיפוליים.

• שכר ותנאי העסקה: דרישה גורפת לשיפור ותגמול שכר לאנשי חינוך (גננות, סייעות, מורים) כדי למנוע נטישה ולמשוך כוח אדם איכותי,,. כמו כן, מנהלי אגפי חינוך מלינים על שכרם הנמוך ביחס לבעלי תפקידים סטטוטוריים אחרים ברשות (כמו גזבר או מהנדס), למרות האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם.

4. ניהול, אוטונומיה ושקיפות מנהלי החינוך ברשויות מבקשים כלים טובים יותר לניהול המערכת המורכבת:

• תקן "חשב חינוך": דרישה חוזרת ונשנית להכנסת תקן חובה של "חשב חינוך" בתוך אגף החינוך ברשות המקומית, כדי לאפשר ניהול כלכלי מקצועי ושקוף,,,.

• אוטונומיה (מודל הגפן): הרשויות מעוניינות בהרחבת מודל "הגפן" כדי לאפשר גמישות תקציבית ואוטונומיה בניהול המשאבים בהתאם לצרכים המקומיים,,.

• מערכות מידע: קיים צורך במערכות BI (בינה עסקית) לשיקוף מידע פיננסי ופדגוגי בזמן אמת למנהלי החינוך,,.

5. פערים מגזריים וגיאוגרפיים

• פריפריה: רשויות בפריפריה מתמודדות עם עלויות הסעה גבוהות במיוחד וקושי בגיוס עובדים,. ישנה דרישה למתן עדיפות תקציבית לפריפריה,.

• המגזר הערבי: עולה סוגיה של ליווי פדגוגי שאינו מותאם שפתית (מפקחות דוברות עברית בלבד), ומחסור בתקציבים לבינוי ולטיפול בנוער בסיכון.

• מבנה בתי הספר: בחלק מהרשויות (בעיקר מועצות אזוריות או רשויות קטנות) אין חטיבות ביניים או רצף שש-שנתי, מה שגורם לאובדן תקציבים ייעודיים,,.

לסיכום, הממצאים מצביעים על מערכת חינוך ברשויות המקומיות המרגישה "חנוקה" מבחינה תקציבית וניהולית. הפתרונות המבוקשים על ידי המשיבים מתמקדים בביזור סמכויות (אוטונומיה), תיקון עיוותי שכר ותקצוב (בינוי, הסעות, שכר מורים ומנהלים), והתייעלות ניהולית (מינוי חשבי חינוך ומערכות מידע).