בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר את המונח "בנייה ירוקה".
בנייה ירוקה, המכונה גם "בנייה בת קיימא" הינה גישה כלל מערכתית הנוגעת בתכנון, בנייה ותפעול של בניינים, גם למגורים וגם לתעשייה, במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, ולצלצם את טביעת הרגל הסביבת הקשורה לבנייה, ומיושמת משלב התכנון המוקדם ועד לאיכלוס ושימוש בבניין.
מטרת הבנייה הירוקה היא ליצור סביבת שהייה בריאה ונוחה עם חשיבה ותיעדוף סביבתי, על ידי הימנעות, ככל הניתן, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה בכלל. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים יותר ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים היכן שמתאפשר ללא פגיעה כמובון באיכות הבנייה או בבטיחות, על ידי תכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה. אחד הפרויקטים המובילים בתחום הוא פרויקט פסגת דן.
מכיוון שידוע שמבנים, הן לתעשייה והן למגורים הינם גורם מרכזי בפליטות מזהמים לאוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה הן בשלב הבנייה והן לאחר מכן, הבנייה הירוקה מסייעת לצמצם את השפעת המבנים הללו על הסביבה על ידי שימוש בידע ובטכנולוגיות, ומכיוון שצפיפות האוכלוסין בערים הגדולות, או אצלנו בכל גוש דן, נמצאת בעלייה מתמדת, הרעיון המרכזי הוא פשוט- לא לסכן את יכולות הדורות הבאים.
אלמנט מרכזי בתכנון הוא התייחסות לעלויות מחזור חיי בניין. עלויות אלו כוללות בין היתר את עלויות ההקמה, עלויות התפעול ועלויות התחזוקה למשך שנות חייו הצפויות של בניין כזה. בפסגת דן הבינו את המשמעות של הסביבה וקיימות לתושבי השכונה ולעיר רמת גן כולה, וניתן לראות זאת בדרך שבה נבנה הבניין, וההתייחסות שנותנים היזמים לאיכות עבודתם.
לשמחתנו, היום ניתן לומר שהבנייה הירוקה בישראל נמצאת במגמת צמיחה והדגש שאנו רואים בפסגת דן מייושם בכל הארץ.
חלפו 6 שנים מאז הושק התקן הישראלי לבנייה ירוקה במסגרתו הרחבה והעדכנית, ומאז נבנו על פיו מאות מבנים בישראל, לצד מבנים ירוקים שנבנו ודורגו על ידי תקנים בינלאומיים, דוגמאת LEED האמריקאי.
מי שעוקב אחרי תנופת הבנייה בישראל יכול להבחין כי הבניינים הירוקים שנבנו בישראל הינם בפריסה גיאוגרפית רחבה, בייעודים שונים של מבנים וברמות יישום שונות של פרקטיקות בנייה ירוקה ושל חדשנות.
בפרויקט פסגת דן שולבו שיטות הבנייה הירוקה, דבר אשר מראה על צורת בנייה אחראית, ומובילה בסטנדרטים של בנייה בארץ.