וישלח
עקב יוצא לארץ כנען, ובדרך הוא מנסה ליישר את ההדורים עם אחיו, עשו. הוא שולח שלוחים שיפייסו אותו, אך הם שבים ומעדכנים אותו שפני אחיו למלחמה.
הוא מחליט להתגונן בשלוש דרכים שונות: ראשית, הוא מחלק את העם לשני מחנות. אם יותקף, חלילה, מחנה אחד, ינצל המחנה השני. שנית, הוא נושא תפילה לבורא עולם שיציל אותו מכוונותיו של עשו. לבסוף, הוא מכין מנחה הכוללת בקר וגמלים, ושולח אותה לאחיו.
הוא חוצה את נחל יבוק, מעביר את נשיו ובניו, שב כדי להעביר פכים קטנים ושם הוא פוגש באיש מסתורי, מלאך שהיה שייך למחנה עשו. יעקב נאבק בגבורה אך המלאך מצליח לנקוע את כף ירכו. כשעולה השחר, מבקש המלאך מיעקב לתת לו ללכת לעבודת היום, אך יעקב אומר "לא ארשה לך ללכת, אלא אם תעניק לי ברכה". המלאך מעניק לו ברכה ואומר לו ששמו יקרא מהיום והלאה ישראל, "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". לזכר מאבק זה, היהודים לא אוכלים את גיד הנשה עד היום הזה.
· מאמר מומלץ לקריאה: מאבקו של יעקב והמלאך, על-פי המדרשים
סוף-סוף התרחש המפגש הגורלי ולאחר שנים של פרידה נפגשו האחים – יעקב ועשו. למראה המשפחה הגדולה התעוררו רחמיו של עשו והוא מנשק את יעקב. הוא מסרב לקחת את המנחה, אך יעקב מפציר בו והוא ניאות. עשו מציע ליעקב להצטרף עמו לעבר עירו, שעיר, אך יעקב מתנצל ומסביר כי הצאן והילדים לא יעמדו במסע מהיר ועלולים למות בפתאומית. לחילופין, הוא מציע שעשו יסע לבדו והוא יצטרף אליו מאוחר יותר.
נקמה
בחר בדרך הפוכה
שאלות:
- למה העיר את הדוב משנתו?
- למה הראה חולשה? אדני ואני עבדך...
- איך ידע שפניו של עשיו למלחמה?