הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) היא מצב נפשי שיכול להתפתח בעקבות חוויה של אירוע טראומטי או מלחיץ במיוחד, כגון תאונה, תקיפה, אירוע אלים, או כל מצב אחר שמעמיד את האדם בסכנה ממשית או תחושה של חוסר אונים. אנשים המתמודדים עם PTSD עשויים לחוות פלאשבקים, סיוטים, דריכות מתמדת, הימנעות מתזכורות לאירוע, תחושת ניתוק, ולעיתים אף קשיים רגשיים כמו דיכאון וחרדה. כיום ישנם טיפולים מבוססי ראיות כמו חשיפה ממושכת (PE) ו EMDR שיכולים להביא להפחתה משמעותית במצוקה פוסט-טראומטית. 

אבל ושכול הם חוויות רגשיות עמוקות שמגיעות בעקבות אובדן משמעותי, כמו מוות של אדם אהוב או אובדן קשר משמעותי. תחושות אלו יכולות לכלול עצב עמוק, כמיהה, כעס, בלבול, ולעיתים אף תחושת חוסר תקווה. כל אדם חווה את האבל בדרכו הייחודית, ואין דרך אחת "נכונה" להתמודדות עם הכאב. בטיפול באבל ושכול הוא מורכב ובו לומדים כיצד ניתן לחיות לצד האבל. המטרה בטיפול לעזור למטופלים להתחבר לכוחותיהם הפנימיים ולבנות מחדש תחושת תקווה ואיזון.

התמכרויות הן מצבים מורכבים המשפיעים על חיי הפרט והסביבה הקרובה שלו ברמה הפיזית, הרגשית והחברתית. התמכרות יכולה להיות לחומרים כמו אלכוהול או סמים, אך גם להתנהגויות כמו הימורים, אכילה, או שימוש מוגזם במדיה דיגיטלית. במקרים רבים, התמכרות מבטאת ניסיון להתמודד עם כאב רגשי, מתח או תחושת ריקנות, אך היא עשויה להוביל לתחושת אובדן שליטה וקושי בתפקוד היומיומי. במסגרת הטיפול בהתמכרות, מטופלים ללומדים להבין את התלות, את הצורך שהוא ממלא, ואסטרטגיות התנהגותיות וקוגניטיביות כדי להפסיק את ההתמכרות.

חרדה ודיכאון הם מצבים נפשיים נפוצים שיכולים להשפיע על כל תחומי החיים. חרדה עשויה להתבטא בתחושות של מתח, דאגה מתמשכת, וחוסר שקט, ולעיתים מלווה בתסמינים פיזיים כמו דופק מואץ או קשיי נשימה. דיכאון, לעומת זאת, מתאפיין בתחושת עצב עמוק, אובדן עניין והנאה, עייפות וקושי לתפקד. שני המצבים הללו יכולים להרגיש מתישים ומבודדים, אך הם ניתנים לטיפול. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נחשב לטיפול מבוסס ראיות היעיל ביותר להתמודד עם מגוון הפרעות חרדה (הפרעת חרדה מוכללת, פוביות, חרדה חברתית וכדומה) ודיכאון. במסגרת הטיפול מטופלים לומדים לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה באופן שמפחית הימנעויות ומקדם הפחתה של סימפטומים.