בערב קר וגשום, אחרי שיעור שבוטל, נפגשנו בשביל לצפות בסרט "בריאן כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון. הסרט, שיצא ב-1979, מגולל את תולדות חייו של בריאן, בן תקופתו של ישוע הנוצרי, הופך בדרך לא דרך למנהיג של ציבור שרואה בו משיח. בסופו של דבר הוא נתפס על ידי הרומאים ונצלב, תוך כדי שירת "always look on the bright side of life".
הסרט הוא פארודיה על התקופה בה חי ופעל ישוע, תקופה המתוארת באופן הרואי בכתבי הקודש הנוצריים, ומציג דווקא צדדים שפחות מוכרים: הצדדים החיוביים של הכיבוש הרומאי (תשתיות, חוק וסדר, כבישים וכו') ומנגד, הפלגנות וריבוי הכתות בקרב הציבור היהודי. בריאן עצמו, כאנטי-תזה לישוע, הוא סוג של נעבעך, בנה של אשה יהודיה שללא ספק אינה בתולה ושל חייל רומאי עלום.
בחרנו לצפות בסרט משתי סיבות:
הסרט מתכתב עם הספקנות והביקורתיות של דקארט, אותו אנו קוראים כעת. הנה דוגמה לאופן שבו אפשר לפקפק במסורות המבוססות והעמוקות ביותר ולהציגן באופן אחר, שלעתים מוכיח עד כמה הן מגוחכות.
לפעמים מותר גם פשוט לצחוק ולהנות, בלי יותר מדי התפלספויות...