מדי שנה מתכנסים תלמידי כל מגמות הפילוסופיה בארץ באחת מהאוניברסיטאות לכנס חגיגי. השנה, לראשונה, מגמת הפילוסופיה הטרייה של הגימנסיה העברית הרצליה הצטרפה לכנס. כנס תלמידי הפילוסופיה הארצי הוא הזדמנות מצוינת להכיר אספקט נוסף של החיים הפילוסופיים, מעבר לקריאה ולדיון בכיתות - דיון רחב ומתמשך בנושא אחד, שמשותף לדוברים ולמאזינים רבים.

השנה הכנס התקיים באוני' חיפה ונוהל על ידי סגל האוניברסיטה.

אחרי מסע משותף ברכבת ובאוטובוס, הגענו לאוני' חיפה והתפעלנו בעיקר מנוף המפרץ המופלא שנגלה לעיננו (ומהקור השורר בפסגת הכרמל).

המרצה הראשון היה ד"ר אריאל מירב, שדיבר על המודל של החיים הפילוסופיים כפי שבא לידי ביטוי בפילוסופיה של סוקרטס ואפלטון. החיים הפילוסופיים הם כאלו הנאמנים לציווי הסוקרטי "חיים שאינם נחקרים, אינם ראויים." מכאן, שהמודל הפילוסופי הוא מודל רפלקטיבי, מודל ביקורתי של החיים עצמם באמצעות התיאוריות הפילוסופיות השונות.

המרצה השני היה פרופ' דני סטטמן, שהעמיק בסוגית הציות לחוק כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיאלוג האפלטוני "קריטון". סוקרטס, הממתין להוצאתו להורג, מסרב להפצרותיו של קריטון לברוח מהכלא. טיעוניו נועדו לשכנע את קריטון בחשיבות הציות לחוקי המדינה. ההרצאה היתה מעניינת ואקטואלית, ובעקבותיה התפתח דיון ער - בהובלת התלמידים - בקשר לבתי הספר, חוקי מדינת ישראל ומעמדם של הפלסטינאים בשטחים הכבושים.

לאחר מכן התפצלו התלמידים לסדנאות בהובלת סטודנטים מהאוני', שהעמיקו את הדיון בנושאים שונים שעלו בהרצאות.

בדרך חזרה הביתה ניכר היה שהתלמידים עברו חוויה משמעותית - המסע, העצמאות, הגילוי, ההקשבה והדיון - כולם התקבצו לכדי תחושת התעלות שליוותה את התלמידים ואותי גם בימים שלאחר הכנס.

בהמשך אצרף קטעים שכתבו התלמידים בעקבות הכנס ובמהלכו.