חוק אויר נקי נחקק בשנת 2008 ונכנס לתוקף בשנת 2011. זהו החוק המסדיר את פליטות זיהום האויר מהתעשייה - מפעלים ותחנות כוח.
מטרת החוק: לשפר את איכות האוויר בישראל, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
"Green icons" by Tom Nulens is licensed under CC BY-NC 4.0
תקנות אלו נועדו להסדיר את אופן הבקשה והאישור של היתרי הפליטה, אותם מבקשים בעלי מקורות הפליטה.
לפי התקנות, בעל מקור פליטה מגיש בקשה להיתר פליטה ומצרף את כלל החומרים הרלוונטיים ושולח לממונה. הממונה רשאי לסרב לבקשה, לאשר את הבקשה, לאשר אותה בתנאים ולבקש חומרים נוספים.
הבקשה להיתר תכלול:
1. סקירה של כלל התהליכים, החומרים, הפעילויות מקורות הפליטה ומתקנים להפחתת פליטות חומרים מזהמים, וסקר פליטות לאוויר שיציג את ריכוז המזהמים וקצב פליטתם.
2. סקר סביבתי להערכת איכות האוויר באיזור מקור הפליטה, גם אלו שלא נמצאים בקרבתו המיידית אך יכולים להיות מושפעים מפליטות מזהמים ממנו.
3. סקר שמנתח את הפערים הקיימים במקור הפליטה בהשוואה לטכניקות המיטביות הזמינות.
4. סקירת הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת במסמכי הייחוס שתביא להפחתה המרבית של פליטת מזהמים לאוויר מבין כל הטכניקות המיטביות האפשריות.
5. תכנית ליישום הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת.
6. פירוט האמצעים בהם תנקוט במקור הפליטה בעת התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג לשם הפחתת זיהום האוויר.
הממונה רשאי לסרב או לקבל את הבקשה, או לקבלה בתנאים בהתחשב בשיקולים הבאים:
1. מסמכי הבקשה הנדרשים והעניינים המפורטים בס'19(ב) לחוק.
2. מקור הפליטה פועל בניגוד לרישוי העסקים לפי הסעיף למניעת מפגעים או בניגוד לכל דין אחר שעניינו שמירה על איכות הסביבה.
בהחלטת הממונה על סירוב הבקשה, עליו לפרט את הטעמים.
חוק אוויר נקי קובע בסעיף 21 (א) כי כל בקשה למתן אישור להיתרי פליטה וכל מסמך נלווה אליה, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויועמדו לעיון הציבור במשרד הממונה. עם זאת, מגיש הבקשה יכול לפנות לממונה במידה והוא סבור כי הפרסום עלול לחשוף סוד מסחרי.
מה יחשב סוד מסחרי?
"מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ואי אפשר לגלותו בקלות".
המידע צריך להעניק יתרון למגיש הבקשה, והוא צריך לבצע פעולות סבירות לשמור על אותו המידע. נראה אפוא, כי אם הסוד לא מעניק למגיש הבקשה יתרון ברור, וכי לא נעשו מאמצים בשמירה עליו, אין המגיש עומד בתנאי הסעיף. בהמשך סעיף זה, מצוין במפורש כי על הבקשה להתייחס לפרטים ספציפיים וטעמים ספציפייםהמצדיקים את מניעת הפרסום.
הסעיף מדגיש כי במידה והבקשה תהיה כללית היא לא תתקבל.
חמישה תנאים מצטברים לסוד מסחרי:
לא יוכרו כסוד מסחרי:
בשלב הסופי של התהליך, שיקול הדעת בנוגע לפרסום המידע מצוי בידיו של הממונה. ייתכן שהממונה יראה לנכון לפרסם מידע מסחרי סודי על אף עמידה במבחני הסודיות שצוינו לעיל, בשל טעמים של טובת הציבור. נדגיש, כי טובת הציבור מהווה שיקול משמעותי מאוד. אולם, במידה ולא הושגה הכרעה בין הערכים השונים. ההגנה על הקניין הפרטי של המבקש. כלומר - ההגנה על הסוד המסחרי תגבר.
קבלת החלטת הממונה בעניין זה תיעשה בתיאום עם הלשכה המשפטית. במידה והממונה החליט לפרסם את המידע שבגינו הוגשה בקשה לאיסור הפרסום. יודיע על כך למגיש הבקשה, ולא יפרסם הממונה את המידע עד חלוף 45 יום ממסירת ההחלטה.
האחראי ליישומו של נוהל זה הוא ראש אגף למניעת זיהום אוויר.