חלק שני, שאלות ותשובות

ש: איפה אתה וסבתא נולדתם? איפה גדלתם?

ת: בכשאנוב, 20 קילומטר מאושוויץ, 40 קילומטר מקרקוב [ו-40 קילומטר מסוסנוביץ']... היה [לו] דוד עם חנות דגים.. [היו] חרדים יהודים.

ש: מה קרה לבני המשפחה?

ת: פסיה [אחותו] הייתה במחנה עבודה,  [סבא כתב לה] לבוא לעבוד בגרמניה [לעבור למחנה עבודה שבגרמניה], [לאחר המלחמה עלתה לארץ], ונפטרה בתל אביב. נחום [נוחם] [לא ברור אם עבר במהלך המלחמה לברלין או לרוסיה, בסוף עלה לניו יורק והשתכן בברוקלין]. אבי [שאני קרוי על שמו] נרצח באושוויץ. זאב ופרומה [ההורים של סבא] הגיעו לאושוויץ ברכבת. ישראל ליבליך [אבא של סבתא שושנה] נפטר בקשנוב [אבל בדפי עד כתוב שנפטר באושוויץ... לפי מחקר שערכתי מדפי העד שנכתבו ביד ושם (ראו למטה) על ידי סבא שלמה וסבתא שושנה, בסה"כ 37 מבני המשפחה נרצחו באושוויץ].

ש: איפה היית בשואה?

ת: מחנה גריידיץ, מחנה סוסנוביץ, מחנה פאולבריק, מחנה רייכנבאך, ממנו השתחרר. [גריידיץ, פאולבריק ורייכנבאך היו מחנות משנה של   של מחנה הריכוז גרוס-רוזן. בסוסנוביץ היהודים הושמו בעבודות כפייה במפעל שיין, לצורך ייצור ציוד לצבא הגרמני]. ב-42-43 הגיע לגרמניה לגריידיץ, והוא הוציא חול ממים [?]. משם נשלח לרייכנבאך, שם היה עוזר בנאי. היה גרמני ברייכנבאך שהכין לו שניצל בשבת. מאיר פסאוץ [כנראה שם של מישהו] - סבא ישן על [את החפירה] בעמידה [והוא] קרא לו לעמוד כשמישהו בא. הוא העביר לו דלי עם שמן ומים והם היו עושים קישוטים לחלונות. הגרמני היה טוב. [סבא] השיג כרטיסים מזויפים לאוכל. גיסו הביא לו אותם ממחנה של יהודים. הוא השיג אוכל וגם מכר, והשאיר לו ולגיסו. גם תפסו אותו עם סחורה.

פסיה קיבלה מכתב מסבא לבוא לעבוד בגרמניה ולכן היא חיה. היא ובעלה נסעו באוטו ואז ראה אותה איש גדול [חשוב?] ואז הוא שאל למה [הם] מדברים היא אמר[ה] שהם לא דיברו שנים אז הוא אמר בסדר.

פסיה עבדה במכבסה וכשהם באו מהעבודה היא הייתה מביא תפוח אדמה ובשר מהטבח מהטבח. היא גם הלכה למאפיה עם עגלה ואז היא גנבה [להם] לחם. וסבא קיבל כרטיסים מזויפים [לאוכל], אז הוא נתן לאחראי עליו והוא [בתמורה] נתן לו לחם ולחמניות ברייכנבאך. כשחזר חזרה הביתה [לגטו?] ברכבת [מהמחנה?] הוא היה מוכר את זה.

גיסו של אבא שגרו באושוויץ [השם הגרמני לעיירה הפולנית אושווינצ'ם] עבד בפלכנער ([הכין] בד לבן צבא). נתן לסבא למכור את זה. סבא רצה למכור לשיקסע ואז בא האחראי שאל מה הוא עושה. הוא חיפש, מצא את הסחורה, לקח לו מה ש[זורקים בפח?], ולקח בשבילו [כנראה האחראי לקח מהסחורה בשבילו]. היה לו משפט, [קיבל עונש ש-]4 שעות אחרי העבודה היה צריך לקלף תפוחי אדמה עד שהיה צריך ללכת לישון. 

אחרי המלחמה גרו בפסאו, יוסף הולנדר היה כמו ראש העיר [ומנהיג הקהילה היהודית בפסאו], הוא אמר להם ללכת לפסאו וארגן להם עבודה ובית:

English Google translation from German:

Jews in Passau:

      --- 1478 .......................... 15 Jewish families,

--- 1867 .......................... 8 Jews,

--- 1880 .......................... 16 ",

--- 1903 ...................... approx. 40 "(approx. 15 families),

--- 1910 .......................... 73 ",

--- 1916 .......................... 98 ",

--- 1925 .......................... 48 ",

--- 1933 .......................... 40 "  ,                            

--- 1941 .......................... 2 Jewish women living in 'mixed marriage'.

--- 1946 .......................... 150 Jews (according to the census ),

          .......................... 484 "    (according to the list of residents ).

Jewish survivors from the Nazi camps - although not formerly residents of Passau - founded a Jewish community in the post-war years, which the US military government assigned a community center - with a prayer room and later also a mikveh - in the "Hotel Deutscher Kaiser".

https://www.jüdische-gemeinden.de/images/PassauVerwaltungssitz1948.jpg - Administrative seat of the Jewish community of Passau (photo 1947/1948, city archive)

https://www.jüdische-gemeinden.de/images/PassauRathaus1947.jpg - Memory of the murdered children, City Hall (photo May 1947, City Archives)  

The majority of the DP community in Passau consisted of Polish Jews from the city and the Kielce region. The Jewish DPs were housed in more than 250 apartments or houses in the city. The local chairman of the Jewish community in Passau was the haulier Leon Wrobel, who had moved to Passau from the North German DP camp Bergen-Belsen in autumn 1945; by his side were Josef Holländer and Joachim Wolf.

In the following years the number of parishioners quickly melted again, so that in 1950 the parish dissolved. The community leader Josef Holländer had already set out with his family in June 1949 for the newly founded state of Israel.

 מאונרר"א  [לא להתבלבל עם אונר"א] קיבלו אוכל, ובפסאו היה תלושים של מזון. סבא שיחק כדורגל בפסאו בקבוצה [SV Schalding-Heining הוקמה ב-46, FC Passau הוקמה ב-1911 אבל לא הגיעה לליגה בכירה עד 1958] . אבא של אריק סיני היה הקאפו של סבי [ולאחר המלחמה] גר במוצקין [איפה שסבא וסבתא גרו], ופתאום הוא פגש אותו. הוא שאל אם הוא זוכר אותו או את זה שהוא היכה אותו. הוא דיבר עם בן דודו והוא היה העד שלו. אשתו גם הייתה קאפו. אריק סיני התחתן 4 פעמים [כמובן שאין קשר, אבל היה הרבה כעס על המשפחה הזאת אז זה כנראה היה קצת לעג מכוון].

גראנפוליצי [משטרה?] - סבא מכר להם סיגריות אחרי המלחמה.

הייתה לסבא דירה ברייכנבאך, הוא גר בבית של אשת SS.

סבא של אשר [אמסטרדם] עבד עם באונרר"א ויכל לעשות [לארגן] להם ניירות לאמריקה אבל שושנה לא רצתה. הם רצו לתת לסבא חנות [באמריקה, נחום אחיו הגיע לשם כבר] אבל שושנה רצתה פלשתינה.

חלק שני, ללא שאלות ותשובות

כשאנוב [כנראה בתחילת הכיבוש הגרמני את פולין] 

כשאנוב התמלאה בגרמנים.

סבא ברח עם אופניים מגרמנים והסתתר בבית כנסת. עבר גרמני עם סיגריות, נפל לו קרטון, סבא הרים את הקרטון וכנראה מכר לגרמני אחר.

סבא ראה שיש הרבה גרמנים והם נוסעים יותר מהר ממנו על האופניים אז הוא חזר [הביתה?].

הוא הסתיר את הטלאי [הצהוב], כל יום נסע לסוסנוביץ'  (מרחק 40 ק"מ) והביא סחורה של 40 זוגות גרביים [אותם מכר].

הוא נסע עם האופניים וראה מרחוק שעל הכביש עומדים גרמנים.

ראה אותם, לקח את האופניים ונסע בדרך אחרת הביתה. הוא ידע שאם יתפסו אותו הוא ימות.

בכשאנוב תפסו אותו עםע סיגריות, הוא ישב בבית סוהר והיה אמור להישלח לאושוויץ אבל הוא שיחד את השופט.

במחנות עבודה  (רייכנבאך)

סבא הביא קילו [?] לחם הביתה כל יום. נתנו צלחות עם [שרפינות?] ומלא חול, ובסוף אכלו אבל זה היה רק בהתחלה.

היה לא יהודי שעבד בשביל 10 איש (חזק) [עבד חזק כמו עשרה אנשים?], פעם אחת הם הלכו איתו בלי חייל לקחת אוכל. לאותו לא-יהודי הייתה מספרה אחר כך [אחרי המלחמה?] ברייכנבאך.

לפעמים כשבא [כששב] מהעבודה היו גרמניות ששמו [לו] אוכל אז לפעמים הם לקחו [אותו].

לא היה לו נעליים, נתנו לו נעל אחת גדולה ואחת קטנה והוא הלך ליהודי שיחליף לו [קאפו?] אז הוא אמר שהוא יתן לו מכות.

סבא יש בבית סוהר עם פולנים. מה שהוא נתן להם (סיגריות) הם גנבו. אבל הוא יצא לפניהם מבית הסוהר.

היה לו עורך דין פולני משוחד שם שנתן לו כסף, ובזכות זה יצא.

שלחו חלק מהם מגרמניה לפולין אבל באמצע הדרך הביתה [?].

[באופן כללי,] בכל מקום היה צריך לתת משו בשביל [לחמוק מענישה?]

יום לפני השחרור שלחו את סבא למקום שהוא אכל עלים מהעצים [מרוב רעב] ורצו שהוא ילך ברגל חזרה למחנה, והוא לא יכל אז הוא עלה לאוטו. הוא שכב אחר כך 4 שבועות [חולה]. פסיה אחותו נתנה לו מעט אוכל עד שיכל לרדת מהמיטה. ואז היה לו טיפוס ברגל [כנראה בבטן] ושוב לא יכל לרדת מהמיטה או לאכול. פסיה נתנה לו מים שחורים[?] ושמה את הלחם שקיבלו בצד [כך] שאחרי הטיפוס היה מה לאכול. כשהסתובבו בחדר, שאלו מה הם מסתובבים אז שלחו אותם לעבודה והוא נתן אוכל לחבריו. סבא נתן לחברו כרטיס אוכל לצהרים והוא הלך [אכל?] מרק שאחותו בשלה. [אותו] חבר לימד אותו לנסוע על אופניים [בכשאנוב בילדותו?].

פסאו - אחרי המלחמה

מתי שגרניג ישב [בכלא בנירנברג במשפטי נירנברג, 1945-1946] סבא ישב בכלא [ולהלן הסיפור]. כשדוד נולד [דוד ליבליך, בן אח של סבתא שושנה] והיה צריך לעשות ברית, סבא הלך לקנות חמאה עם כרטיסים, הם היו פגומים, צלצלו למשטרה ולקחו אותו לבית סוהר בנירנברג אחרי המלחמה.

[מישהו] אחד הביא לסבא מלא [?] דגים.

פורסם לראשונה ב-5.3.2019: https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=10156739195056281&id=503516280