שירי לוחמים

אֵין לךְ מָה לִדְאֹג/ תלמה אליגון-רוז. שִׁיר סרקסטי, הַמְּבַקֵּשׁ לְהַקְטִין אֶת הַדְּאָגָה שֶׁהָיְתָה לְאִמָּהוֹת, לַנָּשִׁים ו/ אוֹ לַיְּלָדִים שֶׁל הַחַיָּלִים שֶׁיָּצְאוּ לַמִּלְחָמוֹת.

מִסָּבִיב יהום הַסַּעַר/ זרובבל גּלְעד. הפלמ"ח 1941 וְעַד 1948. לְאַחר מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, דּוד בֵּן גוריון פּרֵק אֶת הפלמ"ח וְהֵקִים אֶת צַהַ"ל.

הורה האחזות / יחיאל מוהר

שִׁיר שֶׁמֵסַפֵּר רַבּוֹת עַל חֵייל הַנַחַ"ל וְעַל הַמֵשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁל הַחַיִיל בְּהֵאֲחְזוּיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

החזיקי לנו אצבעות / רימונה די-נור

כֹּל חַיָיל מֵבָקֵשׁ לְהִתְּחָזֵק וּלְהַאֲמִין בַּטוֹב. מֵסַפֶּרֶת לָנו רִימוֹנָה שֶׁלְכֹּל חַיָיל יֵשׁ קַמֵעַ. מָה שֶׁמֵחָזֵק אֶת הַחַיָיל, הִיא אוֹתָּה נֵשִׁיקָה וְחֵיבּוּק שֶׁאִמָא נוֹתֶּנֶת לִפְנֵי הַיֵצִיאָה לַבָּסִיס אוֹ לִשְׂדֶה הַקְרָב וְכַּמוּבָן הַיֵדִיעָה שֶׁמַחֲזִיקִים אֱצְבָּעוֹת בַּבַּיִת וּמֵצָפִּים לְשׁוּבו

שירו של צנחן / יורם טהרלב. גם בצבא וגם באזרחות קיפול מצנחים מהווה מקצוע בפני עצמו, הנפרד מן הצניחה.

פרחים בקנה / דודו ברק

תִּקְוָוה לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. ׁ דוּדוּ בָּרָק מֵבָקֵשׁ שֶׁ"הַשֶׁמֶש יִדוֹם בֵּין עַזָה לְרָפִיחַ"- בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַים. וּמֵבָקֶשׁ לִפְנוֹת אֶת הַחֵרְמוֹן מֵאֵשׁ הַחַיָילִים וִלְהֵנוֹת מֵהַשֶׁלֶג

יא משלטי/יחיאל מוהר. המאחז ששימש משלט, היה הבסיס להאחזות.

הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה/ חַיִּים חָפַר. שִׁיר מָלֵא תְּקַוֶּה שֶׁנִּכְתָּב בְּמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים.