עוּזִי חִיטְמָן מֵבָקֵשׁ שֶׁנִזְכּוֹר אֶת שִׁירֵי הַיַלְדוּת וְהַמִשְׂחָקִים שֶׁשִׂחָקְנוּ כְּשֶׁהַיְינוּ יְלָדִים.
כַּמָה כֵּיף הַיָה לָנוּ לַשִׁיר וְלְשָׂחֵק וְׁחַשׁוּב שֶׁנַמְשִׁיךְ וְנָשִׁיר גַם כְּשֶׁנִגְדָל כְּדֵי שֶׁהַכֵֵּיף יַמְשִׁיךְ כֹּל הַחַיִים
חֲבֵרוּת נִמְדֶדֶת בִּשְׁעַת צָרָה. גַם אִם הַתְּחוּשָׁה שֶׁהַחַבֵר חַסָר מָזָל, ֹתַּפְקִידֵנוּ לִהִיוֹת הַכּוֹחַ שֶׁיַעֲזוֹר לו
שִׁיר יְלָדִים הַמַּשְׁוָה מַעֲרֶכֶת יַחֲסִים בֵּין חֲבֵרִים לַמַּעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים בֵּין הָעַמִּים (יְהוּדִים וְעֲרַבִים)