בית רבינוביץ' (משרד הלברכט) מאת שולה וידריך, דני רכט
בפינת רחוב החשמונאים 52 ושדרות רוטשילד 123 ניצב בניין שהפך לסמל טלוויזיוני ומוכר כ"בית מספר 9 ברחוב ויטק" מתוך הסדרה 'קרובים קרובים'. סדרה זו, הנחשבת לקומדיית המצבים הישראלית הראשונה, שודרה בין השנים 1983 ל-1986 ותיארה את חייה של משפחה ישראלית מורחבת מהמעמד הבינוני העירוני, אשר חלקה מגורים בבניין משותף עם משפחות נוספות. הסדרה הציגה מגוון נושאים מחיי היום-יום של משפחות ישראליות טיפוסיות, החל מהצגות בית הספר, ועד הורים, קורס טיס, ועד הבית, צמחונות, ימי הולדת, יחסי מזרחים-אשכנזים, יחסים בתוך המשפחה ושכנות טובה.
הדמויות הראשיות היו ריאליסטיות ומראש הוחלט להימנע מדיון בנושאים פוליטיים ומשימוש בשפה גסה. הדמויות והביטויים מהסדרה הפכו לחלק מהשיח הציבורי. רוב הדמויות בסדרה נקראו בשמותיהם הפרטיים של השחקנים, כגון חנה מרון, יהורם גאון, תיקי דיין, אילן דר וליאורה ריבלין, ללא ציון שמות המשפחה. הסדרה השפיעה רבות על סדרות קומיות ישראליות שבאו אחריה והניחה את היסודות לפורמט הסיטקום המקומי המבוסס על החיים בארץ.
את העונות הראשונה והשנייה כתבו אפרים סידון וב. מיכאל, ואת העונה השלישית כתב סידון לבדו. את מנגינת הפתיחה של הסדרה הלחינה נורית הירש. 'קרובים קרובים' הייתה הרבה יותר מעוד סדרה קומית. מדובר בתופעה תרבותית שהגדירה מחדש את הטלוויזיה הישראלית, יצרה דמויות בלתי נשכחות והשפיעה על דורות של יוצרים וצופים.
בפברואר 2007 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרה של שלושה בולים בנושא 'הטלוויזיה הלימודית', בעיצובה של מרים ניסטר. על אחד הבולים הופיע הבניין מרחוב ויטק 9. המבנה, בית רבינוביץ הניצב במגרש מספר 27 באדמת ימין משה, תוכנן בשנת 1935 על ידי האדריכל יהושע שטיינבוק-שני בסגנון הבינלאומי, תוך שימת דגש על מרפסות בולטות רחבות התוחמות את זווית הבניין, בנייה על עמודים ומערך חלונות היוצר הדגשה אופקית.
בבית רבינוביץ' פעל משרדו של האדריכל עמנואל הלברכט, אשר עבר להתגורר בהמשך ברמת גן. בטרם נבנה בית רבינוביץ התגוררו האדריכל ורעייתו זמנית בבית האחים לבונטין, בני משפחת רעייתו. הלברכט נולד במחוז בוקובינה בצפון רומניה. אביו שמעון הלברכט היה ציוני נלהב ומראשי הקהילה היהודית בבוקובינה. כל בני המשפחה עלו לארץ. בשנות העשרים למד הלברכט אדריכלות בערים ברנו ופראג (צ'כוסלובקיה). ב-1933 שהה שנה בפריז שם בנה פרוייקט גדול. משם עלה ישירות לארץ ישראל. הלברכט נישא לפרידה, בתו של זלמן דוד לבונטין, ומכך מעורבותו בבניית בית זלמן יעקבסון (אדריכל: יוסף מינור) שהיה נשוי לרוזה, אחותה של פרידה. הלברכט היה פעיל בהסתדרות עולי רומניה ובמפלגה הפרוגרסיבית, עימה נמנו רבים מיוצאי רומניה. חלק ניכר מעבודותיו נבנו על ידי הקבלן משה ברמן. בין עבודותיו של הלברכט בתל אביב:
בית יעקבסון ברחוב לבונטין
שיכון עולי רומניה ברחוב אלכסנדר ינאי
שיכון עולי רומניה ברחוב בזל
שיכון עולי רומניה ברחוב ויצמן
בית סולניק (בשיתוף עם המהנדס לינדרר)
בית ניצנה ברח' איתמר בן אב"י
