בית מרדר ושות' באדמת סיליקט  מאת דני רכט

את מגרש מספר 11 באדמת ביח"ר סיליקט רכש הפרדסן ואיש העסקים זלמן יעקבסון. מדובר במגרש פינתי שכתובתו כיום היא רחוב חובבי ציון 54 ורחוב בן עמי 2. בכוונת יעקבסון היתה לבנות במקום בית דירות, ואת מלאכת התכנון הותיר בידי גיסו עמנואל הלברכט (רעיותיהם היו אחיות). אלא שבמקום להתחיל בבנייה החליט יעקבסון למכור את המגרש לשותפות של מספר קבלנים: מרדכי מרדר (1904-1988), יהודה אנגלברג (נפטר ב-1967) יוסף לוסטיג (1908-1976) ויעקב רוזנטל. שני הראשונים עבדו יחד עוד בשנות העשרים, כחלק מקבוצת הפועל בירושלים (יחד עם קבלן אחר, צבי אורבך, ובונים נוספים). חלק מהשותפים בנו יחד באותן השנים גם את בית מרדר ושות' ברח' הירקון ואת בית מרדר ושות' בשד' ח"ן. 

יחד עם המגרש קיבלו השותפים גם את האדריכל עמנואל הלברכט והוא שבנה עבורם את הבית. ברשיון שהתקבל בתאריך 10.5.1936 התירה העיריה לבנות בניין בן שלוש קומות, עם שלוש דירות בכל קומה, וכן דירה קטנה בקומת המרתף לצד חדר הסקה. שניים מהשותפים, יוסף לוסטיג ויעקב רוזנטל, בנו באותה השנה במגרש סמוך (בן עמי 3) את בית לוסטיג ורוזנטל. לקראת סוף אותו העשור עבר הבניין לבעלות הגברת רבקה הורביץ.

בבית התגוררו האדריכל והמהנדס האזרחי ישראל קמנצקי יוצא ריגה עם רעייתו רבקה לבית איזרסקי, יוצאת העיר גרודנא. לכאן עברו בני הזוג מדירתם הקודמת בבית פרידמן ברחוב הס. בנובמבר 1941, לאחר שהעיר הותקפה פעמיים מהאוויר, קבלה בעלת הבית הגברת הורביץ רשיון לבניית מקלט במרתף הבית.

בחודש יוני 1941 פנה ישראל-לייב צוקרמן באמצעות האדריכל קמנצקי לעיריה בבקשה שיאשרו לו פתיחת בית מרקחת בבית זה (או בבית 56 בסמוך). צוקרמן, מגיסטר לפרמציה, היה פליט מהעיר לודז' שבפולין, אולם העיריה לא אישרה את בקשתו. עיתון הארץ מתאריך 8 פברואר 1948⁩ דיווח כי: "בליל שבת בשעה מאוחרת  הובא לבית החולים העירוני אלכסנדר גורניק, בן 33, מרחוב חובבי ציון 54, פצוע ברגלו. הבית ברחוב חובבי ציון 54 הוכרז לשימור. בראשית שנות הארבעים נקרא חלק מהרחוב על שמו של דב הוז ובית זה הפך לבניין האחרון ברחוב חובבי ציון.