ביארת פלמן / מעוז יהודה ושרה מאת דני רכט
דרך עפר ארוכה נמתחה בימי המנדט מקצה רחוב יהודה הלוי של ימינו (ראינוע שרונה) ועד לשפת נחל הירקון תוך שהיא חוצה את גרעין הכפר סומייל (אל מסעודיה). משני צידי הדרך השתרעו פרדסים ובהם מבנים שונים (בארות, ברכות השקייה, סככות ומבנים ששימשו למגורי הפועלים). בקטע קצר מדרך זו למשל, מבית הבאר בפינת רחוב בלוך של ימינו ועד לגרעין הכפר סומייל (אל מסעודיה), היו כעשרה מבנים שונים. הידועה בינהם היא בריכת גן הדסה אשר שימשה במקור כבריכת ההשקיה של פרדס פורטליס. בחודש ינואר 1947 צילם הצלם הירושלמי יוסף בן יוסף את אחד מהמבנים שניצבו בעבר לצד קטע דרך זו. הבאר אותה צילם היתה שריד אחרון שנותר, נכון למועד הצילום, לפרדס משפחת פלמן (נחלת דוד). הפרדס העברי הראשון גבל מצפון בגרעין כפר סומייל, במזרח בפרדסי באסת אל-טובג'י , בדרום בפרדס פורטליס ובמערב בפרדס ביבי.
גבולות פרדס פלמן על מפה בת ימינו הם רחובות שלמה המלך, ארלוזורוב ואבן גבירול. מדרום היה אמור לתחום את שטח הפרדס רחוב אלקבץ שבוטל (בין רחובות הקליר והפרדס כיום). בפסח תרצ"ו (1936) קיימה משפחת פלמן מסיבת פרידה מהפרדס בהשתתפות אורחים רבים. לאחריה נמכר רוב שטח הפרדס למשפחת קרליץ ולשותפיה. בית משפחת קרליץ (קארעליץ באידיש) נבנה בראשית אותו עשור ברחוב יבנה. מעט קודם רכש אברהם קרליץ את פרדס קרליץ (סביבת מחלף גהה כיום)
לאחר המכירה נעקרו עצי ההדר בפרדס פלמן, המבנים נהרסו, אך הבאר שהשקתה את הפרדס שרדה עד שנת 1948. רחוב הפרדס הראשון (אח"כ קוצר השם ל'רחוב הפרדס') מנציח את הפרדס ואת פועלה החלוצי של משפחת פלמן החרדית. אולם חלקו הדרומי (בתים 2 עד 12 ושטח בית ספר הקליר לשעבר) נמצא למעשה בשטח פרדס פורטליס. ורק השטח מצפון לבתים אלה נכלל בשטח פרדס פלמן. החצר הבנויה ובה גם מבנה הבאר היתה בפינה הדרום-מזרחית של הפרדס.
בראשית שנות החמישים נמכר מגרש זה ששטחו 573 מ"ר וכתובתו כיום היא רחוב הפרדס 14. הקונים, האחים שמואל גדליה ויוסף ליאון, בעלי ביח"ר לסבון 'ליאון' בשכונת מרכז מסחרי. האח גדליה, קבלן במקצועו, התגורר בחלק הצפוני של רחוב דיזנגוף. האח שמואל התגורר בבית הרמלין ברחוב בר כוכבא שהיה בבעלות משפחתם. הם שכרו את שירותי האדריכל יצחק טולידנו והמהנדס אהרון רוסו (משרדם הטכני היה בבית קושניר ברחוב הגדוד העברי) אשר תכננו עבורם בית מגורים בן שלוש קומות מעל קומת עמודים ומרתף. הבית נרשם כבית 'מעוז יהודה ושרה' על שם הוריהם. אגב, עשר שנים אחר כך יבנו טולידנו ורוסו עבור המשפחה את בית ליאון ברחוב דיזנגוף בו פעלה במשך עשרות שנים מסעדת 'הסינית האדומה'.
במקום חדר הסקה בקומת המרתף בנו היזמים אולם ששטחו גדול משמעותית. אולם זה נמכר לאחר סיום הבניה למורת רוחם של רוכשי הדירות בבניין. הבעלים החדשים של האולם היתה אגודת גמילות חסדים על שם קדושי מישיניץ והמקום שימש כמועדון של ארגון עולי מישיניץ והסביבה בישראל אשר הוקדש לזכר קורבנות השואה. מישיניץ (בפולנית: Myślenice) היא עיירה בגליציה המערבית, כ-25 ק"מ דרומית לעיר קרקוב. כך, במקום בית הבאר בפרדס 'נחלת דוד' שהנציח את זכרו של דוד פלמן יוצא העיירה מזריטש שבאוקראינה, פעל במקום במשך עשרות שנים מועדון המנציח את זכרם של קדושי מישיניץ שבמערב גליציה.
