טיפול באמנות או טיפול בהבעה ויצירה הינו טיפול רגשי, העושה שימוש בשפת ההבעה החזותית לצורכי טיפול ושינוי נפשי. ייחודו של הטיפול בכך שהתקשורת שבין המטופל והמטפל מתאפשרת גם בדרכים שאינן מילוליות.
האמנות כשפה חזותית וסמלית מציעה דרכי ביטויי שמשלבות חומרים מוחשיים, המאפשרים גישה אל עולמו הפנימי של האדם. ולכן מאפשר עיבוד וטיפול גם בחוויות, רגשות ותחושות, שקשה לבטאם במילים.
הבעה באמצעות אמנות הינה טבעית לילדים ומהנה אותם, מכיוון שהיא מתבססת על תקשורת סמלית, לא מילולית. הטיפול באמנות המתבסס על שפה סמלית זו, מעמיק את המודעת של המטופל למרחב האישי והבין-אישי, ומחזק את יכולות ההבחנה, הבחירה וההחלטה.
אחת לשבוע, אני מזמינה את הילד לחדר הטיפול באמנות,לתהליך יצירתי באווירה מכילה ותומכת.
התהליך היצירתי יכול להיות ספונטני או מונחה על ידי. לעיתים אנו יוצרים יחד ולעיתים אני צופה בעבודתו מן הצד, עדה למתרחש. אני מתייחסת לבחירת החומרים של הילד , לסגנון עבודתו ולהתנהגותו בזמן היצירה.
במפגש הטיפולי הילד מתנסה בחומרי אמנות בדרך משחקית(כגון: גואש, דבק, פנדה, חימר),
יצירה עם הנחייה(כגון: טכניקות שונות,שילוב חומרים ובתגובה לנושאים שונים ולמצב חושי/רגשי) ולהפעלה באמצעות מוסיקה ומשחק.
בטיפול, חשובה מאוד הקביעות והקצביות. אני נפגשת עם הילד פעם בשבוע ביום ושעה קבועים ובחדר קבוע ומוכר שלא חלים בו שינויים. כל אלה ועוד מהווים גבולות ברורים, בטוחים ומכילים הנותנים לילד את הביטחון להתנסות ולהיפתח רגשית.
חומרי אמנות מגוונים
חומרים תחושתיים: חימר, פלסטלינה, בצקים למיניהם.
ספרים וסיפורים
תחפושות - מסכות, בדים ואביזרים.
אביזרים למשחק דרמטי- בובת תינוק, דמויות משפחה, ערכת רופא, כלי מטבח ואוכל.
משחקי קופסא
בובות- אצבע, כפפה ומיניטורות.
ארגז חול
כלי מוסיקה
חומרי טבע
אמצעים טכנולוגים - מצלמה, מחשב
היצע החומרים גדול ומגוון. החומרים מאורגנים ומוצעים באופן המאפשר לילד בחירה חופשית מתוכם. כמו כן, אני מכינה את מרחב העבודה בהתאם לילד. ע"י יצירת האיזון הנכון בין הגירויים במרחב לבין מצבו החושי העכשווי.
שימוש באמנות ובמשחק מהווה עבור הילד בכל גיל זירת התנסות וחקירה של העולם באופן שאינו מאיים. במקום שבו הוא מתקשה לעיתים לבטא את עצמו במילים, באים הציור והמשחקים השונים המסייעים לנו להבין את עולמו, רגשותיו, מחשבותיו ואת החוויה הספציפית שלו.
בעקבות חקיקת חוק החינוך המיוחד ב-1988, שולב הטיפול באמצעות אמנויות במערכת החינוך כשרות נלווה. על המטפל העובד במערכת החינוך ללמוד להכיר את המערכת החינוכית על מטרותיה, ערכיה, חזונה ותהליכי העבודה בה, על מנת לבצע את תפקידו הטיפולי בהתאמה אליהם.
מטרת הטיפול במערכת החינוך היא לסייע ולהקל על הסתגלותו של התלמיד למסגרת החינוכית, ולהפחית את המחסומים הרגשיים המפריעים לו בלמידה במיומנויות הנחוצות לו לשם השתתפות בפעילויות השונות, בעבודה משותפת עם הצוות החינוכי וההורים .