הערכת תכניות:

הערכת פרויקטים ותוכניות 

בעשורים האחרונים התגבשה במדינות המערב תפיסה של אחריותיות (accountability) , לפיה גופים ציבוריים מחויבים לבדוק את עצמם ואת התוכניות שהם מפעילים . התפיסה זו הובילה לכך,  שתוכניות חינוכיות מלוות לאורך כל שלביהן בתהליכי הערכה. הליווי בא לידי ביטוי במעקב שיטתי ומבוסס מידע שבוחן את מטרות התוכנית ואת ביצועה בפועל. המטרה היא להעריך את התוכנית הן בהערכה מעצבת, והן בהערכה מסכמת. מטרת ההערכה המעצבת של התוכנית היא לשפר את הטעון שיפור תוך כדי התקדמות התוכנית, לקדם ולהרחיב את מה שנמצא ראוי ובמקרים מסוימים אף לעצור יישום של תוכניות לא מוצלחות. מטרת ההערכה המסכמת היא לקבל החלטות ביחס לאפקטיביות של התוכנית ולהרחבתה.

המודל הנפוץ ביותר להערכת פרויקטים הוא המודל של סטפלבים – מודל  CIPP.  המודל מתייחס לארבעת המרכיבים של מטרות – תכנון – ביצוע – תוצאות

.לאחר שהוגדרו מטרות הפרוייקט, יש לתכנן תכנית אשר תסייע להשיג מטרות אילו – תכנון הפרוייקט

.לאחר שהושלם התכנון, יש לבצע את התכנית, מתוך הנחה כי ביצוע התכנית כראוי יביא לתוצאות

.תוצאות אילו אמורות להיות, בין היתר, מטרות הפרוייקט המושגות

רצף זה מניח כי ניתן לכוון את מעשינו – אם נבנה תכנית מתאימה ונוציא אותה לפועל באופן מתאים אנו עשויים להשיג את מטרות הפרוייקט – הדרך חשובה להשגת המטרה

על מנת לסייע לעצב את הפרוייקט, לבחון את תוצאותיו, להבין את הסיבות לתוצאות אילו ולקבל החלטות לעתיד, חשוב שההערכה לא תסתפק בבחינת המטרות והתוצאות, אלא תבחן את כל הרצף ביניהן

.חשוב שההערכה תשאל מהן מטרות הפרוייקט, מהי התכנית שנגזרה ממנו, איך יצאה תכנית זו לפעול ומהן התוצאות