ביקורת

דברים על ספריו הקודמים של המחבר – על ספרו הראשון "קול בעלטה"( הוצאת אל"ף תשל"ג)

- אהבה אדירה לארץ בוקעת גם מספר שיריו של ציון מתתיהו ("קול בעלטה "אל"ף, ת"א, 1973)

הדובר השירי מופיע כאן כאסיר-ציון בכלא בעיראק וסיפורו הוא שאגת ייסורים גופניים ונפשיים, שאגה שמעורבים בה תקווה וגעגועים. מצויים כאן תיאורים של זקני יהודי עיראק, המשכימים עם שחר לתפילתם ותיאורים של פרעות אכזריים.

הדובר השירי מבקש בכל נפשו להצטרף לאחיו בציון וזהו חטאו בעיני מעניו. עיקום ציפורנים ושבירת איברים בכלא, הם חלק מדרכי העינויים המתוארות כאן, (עמ' 11) ה"שם" – המולדת, מצטייר כאידיאל, כחוף, כמקום הגאולה, כאור, כאחים אהובים וה"כאן"- עיראק, מצטייר כנכר, כעינויים, כייאוש, כעלילות, כבדידות, כחמס, כחושך וכסערות. תינוקות יהודיים נחנקים בחיק אימותיהם. מתוך כליון-נפש ואהבת אדירים לארץ, רואה המחבר את הארץ בעיני רוחו, משוטט בה לאורכה ולרוחבה, מפלל לתת את חייו למענה.

הקובץ מסתיים בשיר נלהב, ובו תיאור הקמת המדינה. הדבקות הרעננה, הרומנטית, בארץ, הגעגועים החזקים אליה והסבל מהגלות – כל אלה הם חוליה בלתי נפרדת מעם- ישראל וספרותו לדורותיהם, הם זכו לביטויים שירים מאז גלותנו.

מתוך, מחקרים בתולדות יהודי-עיראק ותרבותם בעריכת: שמואל מורה פרסומי מרכז מורשת יהדות בבל