Zadikim Story

קברי צדיקים בגרמניה - הסעות לקברי צדיקים וטיולים בכל רחבי אירופה

ר' יהושע שנקרא על שם סבו נולד למרת מרים ור' צבי הירש בשנת ה'תמ"א . את השם "יעקב" הוסיפו לאחר מחלתו.

בנעוריו למד מפי רבה של ניקלשבורג, בלבוב נשא לאישה את בתם של ר' משה שלמה לנדא סגל אצלו למד והרבנית רייזל.

ביום חמישי ג' כסלו ה'תס"ג בעת שהתפוצצות גדולה אירעה בלבוב נהרגו אשתו, בתו, חמותו ואביה.

בעת ששכב תחת ההריסות נדר כי אם יצא בשלום ישקוד בלימוד סוגיות הש"ס והפוסקים וילך בעקבות הסבא בעל "מגיני שלמה" ויחבר ספר בעומק העיון בסוגיות הש"ס. עודו מתפלל ולפתע זזו ההריסות מעליו ואפשרו את יציאתו ללא פגע, לאחר שניצל בנס קיים את נידרו ושקד על סוגיות הש"ס והפוסקים במשך 18 שעות רצופות כל יום. את הש"ס למד 36 פעמים כמניין החללים שנספו ולאחר מכן החל בכתיבת הספר "פני יהושע".

לאישהנשא את בתם של ר' יששכר בער והגבירה מייטל, שהייתה בעלת עושר רב. זוגתו הייתה למדנית ולעיתים כאשר ר' יעקב יהושע עסק בתורה העירה את הערותיה.

כרב קהילת לבוב מונה ר' יעקב יהושע לאחר פטירת החכם צבי בשנת ה'תע"ח. בשנת ה'תצ"א נתמנה לאב"ד ור"מ בברלין..

בשנת ה'ת"ק הגיע לפרנקפורט לכהן כאב"ד ור"מ.

לישיבתו הגיעו המוני תלמידים מרחוק ומקרוב וקהילת פרנקפורט נאלצה למנות את בנו כמשנה לראש ישיבה.

סמוך לכניסת שבת בשנת ה'תקט"ו עלתה נשמתו למרומים. טרם פטירתו ציווה שלא להספידו, אך בעל "הנודע ביהודה" הספידו מפני כבוד רבן של כל בני הגולה.

ר' פינחס הלוי הורוויץ

ר' פינחס הלוי הורוויץ נולד בטשורטקוב בשנת ה'ת"צ לרבי צבי הירש. במעזריטש שאב ממעייני החסידות. כיהן כרב בקהילת ויטקוב ולאחר מכן עבר לבעלחוביץ, שם גבר אלים שהוזמן אליו לדין הציק לו ועקב הלשנותיו אדון הכפר ציווה אותו לעזוב את העיר. ברח ליאמפלא, דר עם משפחתו בבית הרב (ר' מרדכי זאב אורנשטיין) שהעניק לו מחצית ממשכורתו עקב עניותם הרבה. לאחר שר' אברהם אביש נפטר הוצע לר' פינחס למלא את מקומו אך ר' פינחס חשש להגיע למקום בעידודו של מורו ר' דובער (המגיד ממעזריטש) הגיע לפרנקפורט והחל לכהן בה כרב בשנת ה'תקל"ב. בהגיעו אל העיר הושיבו אותו אנשי הקהילה במרכבה מצופה זהב ושניים מחשובי ראשי הקהילה ישבו לידו, אברכים למדנים הובילו אותה, כל הרחובות המוליכים אל בית הכנסת הגדול היו מלאים קהל רב, אנשים, נשים וטף, אך ר' פינחס ישב במרכבה ובכה והסביר ליושבים לצידו כי הדבר נראה לו כאילו הינו מוטל מת בארון בדרך לבית החיים.

הקים ישיבה ממנה יצאו גאוני עולם, התפלל בנוסח האר"י, גדולי ישראל העריכו אותו ורכשו לו כבוד.

לעת זקנה עקב מחלת הקטראקט איבד את מאור עיניו, עשירי הקהילה הזמינו רופאים מפורסמים אך ר' פינחס לא הסכים לעבור ניתוח. לאחר לחצים רבים מבני ביתו ואנשי הקהילה הסכים שינתחו אותו רק בעין אחת היות ולראות את הבלי עולם הזה אינו צריך וללמוד תורה מספיקה לו עין אחת.

הסתלק בשנת ה'תקס"ה.

מספריו של ר' פינחס הלוי הורוויץ

גבעת פינחס-שו"ת, המקנה- על מסכת קידושין, הפלאה- על מסכת כתובות

נתיבות לשבת- על שו"ע אבן העזר, פנים יפות-על התורה.

ר' נתן אדלר הכהן

רבי נתן אדלר נולד בפרנקפורט בי' טבת ה'תקי"ב. בצעירותו, החל מגיל שש כונה "ילד הפלא" . שח עליו רבו ר' אלימלך מליז'נסק כי "שנים רבות לא באה לעולם נשמה קדושה כזו זולת הקדוש מהר"י בעל שם".

רבי נתן אדלר למד אצל: ר' יעקב יהושע פאלק - בעל "פני יהושע", ר' אברהם אביש - בעל "ברכת אברהם", ר' טבלי שיף - אב"ד לונדון

רבי נתן אדלר ידע בעל-פה את כל הש"ס הבבלי והירושלמי, התנהג בקדושה ובפרישות, לא שח שיחה בטילה ומעולם לא ישן טרם חצות לילה. נודע בשערים כמכניס אורחים ופתח את דלתות ביתו ביום ובלילה לכל נצרך.

במשך 4 שנים כיהן כראב"ד בעיר בסקביץ (צ'כיה) ולאחר שחזר בשנת ה'תקמ"ו לפרנקפורט לא הסכים לקבל משרה רבנית, עסק בלימוד תורת הנגלה והנסתר ולפרנסה פתחה אשתו עסק.

מתלמידיו היו ר' יצחק אריה זעקל – ה"בעל שם ממיכלשטאדט", ר' מנחם מנדל - בעל "גדולי טהרה", ר' משה סופר –ה"חתם סופר". את תלמידיו ביקש שלא לקרוא לו 'רבי'.

כל יום נהג לעלות לדוכן בבית המדרש ואמר שכאשר יבנה בית המקדש יעשה את העבודה בקדשי הקדשים.

בהיותה בערך בת שתיים עשרה נפטרה בתו וביום השבת פרשת "וירא" עלה לתורה לכהן ולמפטיר כהרגלו מידי שבת ולמרות שהיה בתוך ימי השבעה. במהלך אמירת ההפטרה זלגה דמעה אחת מעינו אך מייד התגבר ולא נראה עליו אפילו רמז עצבות, לא הזכיר את שמה והצדיק את הדין בשמחה גדולה.

טרם פטירתו ראה בחלומו ה"חתם סופר" תלמידו, ספר תורה לבוש שחורים. שאל בשמים לפשר הדבר וענו לו שממנהגי העיר פרנקפורט להלביש את ספרי התורה שחורים ביום תענית ציבור, כשהתעורר בבוקרו של יום רביעי ה'תק"ס הבין כי נפטר רבו. בכל מקום שהגיע הידיעה על פטירתו הספידו אותו. החתם סופר הספידו ליד ארון הקודש בפישוט ידיים ורגליים. למחרת היום, יום חמישי כ"ח אלול הובא לקבורה.

רבי שמעון יאיר חיים בכרך בעל חוות יאיר

רבי שמעון יאיר חיים בכרך נולד בשנת ה'ש''צ לר' משה שמשון מוורמיזא (בעל שמן המאור). רבי שמעון יאיר חיים בכרך היה חכם גדול, מליץ ופייטן וגדולי הדור פנו אליו בשאלות שונות.באחד מלילות שבת ביציאתו מבית הכנסת זרק נער אבן שפגעה בעינו ומאז סבל מנדודים וחוש השמיעה ניטל ממנו. בעת חוליו הוסיפו לו את השם "יאיר".

בגיל 23 נסמך בתואר "מורנו" ובגיל 24 נתקבל לרב בעיר קובלנץ ומקובלנץ עבר לכהן במגנצה (מיינץ). בשנת הת"ל הגיע לוורמייזא בה ישב 20 שנה לאחר שהעיר נחרבה בידי הצרפתים עבר לפרנקפורט.לאחר שרבה של וורמייזא (ר' אהרון תאומים) התקבל לרב בקראקא, חזר ר' חיים לכהן כרב בוורמייזא.מספריו של רבי שמעון יאיר חיים בכרך: חוות יאיר- שו''ת, חוט השני -שו"ת, מקור חיים- על שולחן ערוך או"ח ועץ חיים.

בספרו "חוות יאיר" אותו קרא ע"ש סבתו, מרת חוה שממנה נשתלשל יחוסו לר' ליב פראג, התריע נגד המבלים זמנם במשחקי קלפים בחנוכה.

רבי שמעון יאיר חיים בכרך נפטר בשנת ה'תס"ב.

Ha-Yanuka, Rabbi israel ben Rabbi Asher Perlov, Karlin

האדמו''ר ישראל בן רבי אשר פרלוב מקארלין - הינוקא

האדמו"ר מקרלין רבי ישראל פרלוב "הינוקא" נולד בי' כסלו ה'תרכ"ט לרבי אשר פרלוב וזאת לאחר שנים בהן המתין לזכות לצאצא שימשיך את שושלת האדמו"רים, אביו אשר היה האדמור השני של החסידות. הינוקא רבי ישראל נקרא ע"ש הבעש"ט הקדוש וע"ש המגיד מקוזניץ.

בהגיעו לגיל ארבע וחצי נפטר אביו האדמו"ר ולמרות גילו הרך ראו בו החסידים כמי שנועד להנהיג את החסידות לאחר אביו.

מפאת גילו הרך נקרא בשם "הינוקא" , במהלך טקס הבר מצווה שלו, בי' כסלו ה'תרמ"ב נמסרו לו כתבי הנשיאות.

הינוקא כיהן כאדמו"ר במשך 50 שנה ונודע כגאון .

בתקופת כהונתו התפתחה חסידות קארלין לממדים גדולים והגיעה לרבבות רבות של חסידים אשר ברובם התרכזו באזורי פינסק וסטולין (בלארוס), ולוצק (אוקראינה).