פרשת לך לך
בס"ד יום ב' ח' מרחשוון התש"ע 26/10/2009
ברית בין הבתרים
הרב שלמה הכט
ברית בין הבתרים,המופיעה בפרשתינו, היא מאורע דרמטי ביותר. ההתגלות דומה בכמה מאפיינים למעמד הר סיני ואולי גם לחנוכת בית המקדש הראשון.
הפרשיה מורכבת מארבעה שלבים, והקשר ביניהם קצת מוקשה, עפ"י הפשט. גם בעזרת הפרשנים לא זכיתי להבינו.
החלק הראשון (פרק ט"ו פס' ז-ח) הוא הבטחת ה' לאברהם על אודות הארץ, ושאלת אברהם "במה אדע כי אירשנה".
בחלק השני (פס' ט – יא) ה' מנחה את אברהם לקחת לו מספר בהמות ולטפל בהם בצורה מסוימת. אברהם לוקח את הבהמות וממלא את המצווה, ואח"כ העיט יורד ואברהם מבריח אותו.
בחלק השלישי (פס' יב-טז), תוך כדי השקיעה (הממסגרת את הקטע בתחילתו ובסופו) אברהם נרדם ושומע את תכנית העתיד של הקב"ה.
החלק האחרון הוא כריתת הברית בפועל, ע"י מעבר ה' בתנור עשן ולפיד אש בין גזרי הבהמות, וסיכום המפרט את ה"תמורה" שימסור ה' לאברהם ולזרעו בברית זאת.
יש מספר שאלות לשאול בפרשה זאת:
א. מדוע אברהם שואל על דרכי הירושה, לאחר שלא שאל על הבטחת הבנים?
ב. מה הקשר בין שאלת אברהם להקרבת הקרבנות, ומה המשמעות של בחירת הבהמות והתהליך הקשור בהם?
ג. מה הקשר בין הקרבת הבהמות וגלות ישראל במצרים?
ד. מדוע נגזרה גזרת הגלות?
ה. כדאי גם לצייןאת המחלוקת העצומה בין הרמב"ם והרמב"ן על משמעות ההבטחה לדון את העם המשעבד בסוף השיעבוד, בסוף הגלות. (אף ששמו של העם לא נזכר, וגם לא נאמר שהם ייענשו בדווקא).
רש"ר הירש מפרש את הפרשה במהלך אחיד ומלא.
אברהם שואל "במה אדע כי אירשנה" מתוך כוונה לצאת מייד למלחמת הכיבוש של הארץ. אלא שה' מסביר לו וגם ממחיש לו שהזכיה בארץ ישראל לא תיעשה בחרב ובחנית אלא להפך, בזיכוך מתוך זיכוך, בטיהור העם וביצירתו מחדש. העם ייגאל ויירש את הארץ בזכות אמונתו בה' וציפייתו לגאולה.
על פי זה מסביר רש"ר הירש את שלושת סוגי הבהמות ואת שלש הבהמות מכל סוג כקשורות בשני משולשים אחרים. הראשון הוא שלושת דורות הגלות (הנובע מן ההבטחה של "ודור רביעי ישובו הנה" והשני עולה מתוך שלושה סוגי הזיכוך שיעברו - “ידע תדע כי גר יהיה זרעך... ועבדום ועינו אותם"והוא קושר את הגזרה עם הבהמה ועם הזיכוך היוצא ממנה:
ביתור הבהמות וירידת העיט מסמלים את עומק הייאוש ואימת הכיליון היורדים על שלושת דורות העבדים, אך מתוך השארת הציפור, ומתוך נתינת הבתרים איש בתרו לקראת רעהו מרומזת אפשרות החיבור והשבת הכוחות בכח הציפיה לגאולה, ועל ידי תנור העשן ולפיד האש (ואולי הם עמוד הענן ועמוד האש?) יוארו ויוערו, ייגאלו – ויירשו את הארץ
אפשר אולי לחבר גם את ארבעת לשונות הגאולה של פסח לכאן – שלש המה להוצאתם ממצרים, משלושת העינויים ולשלושת הדורות, והרביעית להנחלתם את התורה והארץ בדרך הגאולה.
גם בפסוקים הם נזכריות בסדר הפוך – אם בירידה התהליך הוא:
גרות ← עבדות ← עינוי ודור רביעי לחזרה
הנה בלשונות הגאולה התהליך הוא
והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים (עינוי) ←
והצלתי אתכם מעבודתם (עבדות) ←
וגאלתי אתכם בזרוע נטויה (גרות)
ודור רביעי - ולקחתי אתכם...והייתי לכם...והבאתי אתכם אל הארץ.
מתוך המבנה הזה מובנים יותר גם דברי הפרשנים האחרונים הקושרים את הברית לשאר הגלויות ולגאולה האחרונה, במהרה בימינו אמן
המאמר מופיע גם באתר http://sites.google.com/site/yahadutforyou/home/parashah-hebrew