8. חקר ארץ/ עיר מקור

אמי נולדה בעיר גאלץ ברומניה. ( תמונה ימנית)

שם היא גדלה עד גיל 10 ועברה את המלחמה. ( מלחמת העולם השניה).

גאלאץ היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה,

בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.

בשנת 2016 אוכלוסיית גאלאץ היא בת 304,340 תושבים, מה שמסמן אותה כאחת הערים הגדולות ברומניה,

הראשית במחוז גאלאץ והנמל הגדול ביותר בין הנמלים השוכנים לאורך נהר הדנובה.

גאלאץ היא מרכז תעשייתי וצומת דרכים מהחשובים ביותר ברומניה.

בגלל ריבוי עצי התרזה ברחבי העיר, ניתן לעיר הכינוי "עיר התרזות". ( תמונה אמצעית)

בגאלאץ מתוכנן להיות המרכז האדמיניסטרטיבי של האזור המטרופוליני דנובה תחתית.

מיקומה של גאלץ ( תמונה שמאלית)

גאלאץ נמצאת בין שפכי הנהרות סירט ופרוט לדנובה, במרחק של כ-130 ק"מ מהים השחור.

בחלקה הצפוני-מזרחי גובלת העיר עם אגם בראטש וממערב נמצא אגם קטושה.

העיר מקבלת צורה של חצי אי משום היותה מוקפת מים משלושה כיוונים.

יהודי גאלאץ

היכל בעלי המלאכה בגאלאץ

בניין הקהילה היהודית והמסעדה הכשרה בגאלאץ ובעבר בניין בית הכנסת של הברזלנים

בגאלאץ נמצאו קברים יהודים מתוארכים לשנים 1590, 1595.

בבית הקברות היהודי השני של גאלאץ יש אבן משנת 1629 ובשלישי אבן משנת 1774.

ידוע על יהודים בגאלאץ כבר משנת 1740. בפרעות שנעשו ביהודים בשנת 1796 התדלדלה האוכלוסייה היהודית,

אך מאוחר יותר התאוששה ובסוף המאה ה-19, בשנת 1894 הגיע מספר היהודים ל-15,000.

פרעות פסח 1859 בגאלאץ החלו לאחר תלונה שקרית על ניסיון של יהודים בגאלאץ לקחת דם מילד נוצרי עבור הפקת מצות לפסח. במהלך הפרעות המון מוסת גרם נזקים לבתי כנסת, חנויות של יהודים ובתי יהודים, עשרות רבות של יהודים הוכו קשות ובודדים נהרגו. 15 יהודים נכלאו ושוחררו בהדרגה לאחר חודשי מעצר ממושכים.

בגאלאץ חיו יהודים רבים, היא הייתה מרכז תרבות ומרכז ציוני אזורי והתקיים בה קונגרס ציוני עולמי.

בגאלאץ התקיים אירוע היסטורי מרשים בתולדות עם ישראל: מנמל גאלאץ יצאה האוניה "טטיס" ועליה כ-300 חלוצים שנמנו על מספר אגודות ליישוב ארץ ישראל על ידי עבודת האדמה והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. הם מייסדי ראש פינה וזכרון יעקב שהיו הסמן הימני של ראשוני העלייה הראשונה ותקומת העם היהודי במולדתו, היה זה ביום ג' לחודש אלול תרמ"ב, 18 באוגוסט 1882 בשעה אחת עשרה וארבעים וחמש דקות.

בעיר גאלאץ הופיע בשנת 1898 העיתון הציוני השני שיצא ברומניה, "אהבת ציון" (Dragostea de Sion). ההגירה צמצמה את מספרם של היהודים בעיר ל-12,000 (22% מהאוכלוסייה) בשנת 1910. לפני מלחמת העולם השנייה קרוב לשליש מאוכלוסיית גאלאץ הייתה מורכבת מיהודים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-1919, הקהילה היהודית הקימה את בית הספר התיכוני היהודי. המבנה הולאם בתקופת הממשלות הפשיסטיות ונשאר בידי המדינה לאחר שעלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית הרומנית. רק לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, ב-2005, הושב המבנה לידי הקהילה היהודית. המבנה משמש כעת כבית ספר תיכון על שם קוזה ולומדים בו כ-900 תלמידים.

בעת מלחמת העולם השנייה, בריטניה וארצות הברית הפציצו קשות את העיר, ונהרסו שני שלישים ממנה. השלטונות הרומניים דאגו לפינוי האוכלוסייה, פרט לאוכלוסייה היהודית. בעת גירוש היהודים מרומניה לטרנסניסטריה הוקם בגאלאץ מרכז מעבר עבור היהודים שנאספו מהיישובים הקטנים. יהודי גאלאץ עלו ברובם לישראל וכיום ישנה במקום קהילה יהודית המונה כמאתיים וחמישים נפשות.

ב"ה גם כל משפחת אמי עלו מגאלץ לארץ ישראל והשתכנו בעיר בני ברק.

לקהילה היהודית של גאלאץ יש בית עלמין גדול מאוד ברחוב שטפאן הגדול.

בכניסה לבית העלמין יש אנדרטה המוקדשת ליהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.