אוסטרליה - ויקטוריה

30/11 - 1/12 – מגיעים ל – Great Ocean Road. מספיק היה להסתכל לכיוון הים בשביל להבין לאיזה נופים מדהימים הגענו. Bay of Islands כולל מספר גדול של סלעים / איים קטנים המזדקרים מתוך הים ויוצרים מעין מפרץ קטן. ללא ספק נוף דרמטי, וביחד עם מזג האוויר האפרורי חורפי משהו והרוח החזקה שנושבת במקום מזמן לנו חוויה נהדרת. לאורך כל הדרך ישנם מפרצונים בהם ניתן לעצור ולצפות בפלאי הטבע. אנחנו החלטנו להתמקם ב – Port Campbell היושבת בתוך מפרץ מוגן. עיירה קטנה וחמודה וחניון מתוחזק היטב עם אתרים לאורך הנהר. למחרת המשכנו לטייל לאורך החוף וביקרנו ב – Loch Ard Gorge, בו מזדקרים מתוך הים צוקי סלעים אדירים בצורות מעניינות. מה שיוצר את הצורות המדהימות של הסלעים / האיים הקטנים הם גלי הים המכים בתחתית הסלע, הגשמים והרוחות, שמעצבים את הסלעים במשך מאות אלפי שנים. בהמשך הדרך ישנו אחד מסמלי ההיכר של ה – Great Ocean Road, ה – Twelve Apostles – 12 צורות סלע מרשימות המזדקרות מהים. כל עצירה במקום כזה מזמנת נוף שונה ומיוחד של אותם איים קטנים ופשוט צריך לקחת את הנסיעה לאט לאט. משם עלינו לפארק הלאומי Great Otway למקום הנקרא Otway Fly Tree Top Walk, בו הולכים על גשרי ברזל בגובה צמרות עצי האקליפטוס הענקיים בגובה של כמאה מטר. באמצע ישנו גם מגדל תצפית גבוה מעל העצים אליו מובילים לא מעט מדרגות תלולות. חוויה נהדרת, אם כי עולה לא מעט... ישנה שם גם אומגה ענקית בין העצים, אך היא עולה כמעט כמו טיסה רגילה... בין לבין ישנה הליכה בתוך יער גשם נהדר, ואפילו שביל קצר בו המזמן פסלים של דינוזאורים שונים.

2/12 – הדרך ל – Lorne רובה בתוך יער צפוף. בקטע הדרומי ביותר של הדרך ישנה פנייה למגדלור, אך לא זאת האטרקציה. נסיעה קצרה בתוך יער האלפיטוס מזמנת לנו פגישה עם מספר קאולות היושבות בנחת על העצים. צריך רק לפקוח עיניים ולחפש את הקואלות. ב – Apollo Bay פנינו צפונה ונסענו בדרך צרה, חלקה דרך עפר, לתחילתו של מסלול מקסים ביער עבות המוביל למפל מרשים עם בריכה בתחתיתו, מסלול הדורש לחצות את הנחל מספר פעמים. את הלילה העברנו בחניון קראוונים ב – Lorne. באותו זמן היו בעיר מאות אם לא אלפי בני טיפש עשרה שסיימו את לימודיהם ובאו לחגוג בעיר, כך שמכל רכב, אוהל, בקתה וכיו"ב נשמעה מוזיקה חזקה, ובקבוקי הבירה היו שם המוצר הלוהט. אנחנו זכינו לחברה של כ – 15 תוכים שהתגודדו סביב שולחן הקמפינג שלנו וחיכו לאכול.

3/12 – את הבוקר התחלנו במסלול ביער שהוביל למפלונצ'יק, ובדרך חזרה תפס אותנו גשם שוטף. משם נסענו למפלי Erskine המרשימים הנופלים מגובה רב בשאון גדול. אני חושב שזהו המפל הגדול ביותר שראינו באוסטרליה שזורמים בו מים במהלך העונה היבשה. את הלילה העברנו בחניון קמפינג נהדר בעיר Anglesea. מכיוון שזה חנוכה, הלכנו לאכול ארוחת ערב במלון בעיר (אין בכלל מה להשוות לאוכל של אורלי בקרוואן. יש להם בהחלט מה ללמוד).

4/12 – בבוקר מוקדם, טרם צאתנו לכיוון מלבורן, יצאתי לרכיבה לכיוון פארק רכיבה קטן שבנו בעיר לטובת רוכבי אופני השטח. מדובר בשלושה מסלולים הכוללים גבעות חדות לאלו שאוהבים את הקפיצות. בהחלט היה כיף לאחר יובש רב של מסלולי רכיבה, אך עדיין זה לא הסינגלים הארוכים בארץ, כך שהמשכתי לכיוון היערות לרכיבה ממושכת שם בין שבילי היער. לאחר הרכיבה עוד הספקנו ללכת לבריכה להתרענן ואז יצאנו לכיוון היעד הכמעט סופי שלנו – מלבורן (התכנון הוא להמשיך ממלבורן לעוד שני מקומות ואז לחזור אליה).

5/12 – לקחנו מהחניון את האוטובוס לעיר, שם הלכנו לטייל לאורך רחוב קולינס ולכיכר הפדרציה. בכיכר יש את מרכז המבקרים ומבנים מעניינים נוספים. במקרה נקלענו לאירוע של הקהילה היהודית – אירוע הקשור לאבורוג'יני שהיה היחיד שמחה נגד השמדת היהודים בליל הבדולח, וכעת זכה להכרה גם מממשלת ישראל. לאחר מכן נכנסו למרכז לתמונות נעות. השם אמנם מוזר, אך מדובר במעין מוזיאון מגניב עם עשרות מזחקים אינטראקטיביים ופריטים רבים על תולדות הקולנוע. הכי מגניב שם היה מתקן בו פשוט קופצים ומצולמים לסרט בסגנון מאטריקס, אותו אפשר לשלוח למייל הפרטי. מכיוון שהרעב התחיל להציק לקחנו את החשמלית מספר 19 לרחוב בו ישנן מסעדות "מזרחיות". מצאנו מסעדה לבנונית, ואחרי הרבה חודשים בהם לא ראינו חומוס, הרבצנו ארוחה של חומוס, פאלפל, טאבולה, שיפודים ופיתות. חזרנו למרכז העיר והתיישבנו בבית קפה מרכזי על אספרסו כפול ושוקו לצפות בעוברים ושבים.

6/12 – נסיעה ל – Philipe Island. בערב יש בקצה של האי תהלוכה של פינגווינים, כך שהיה לנו זמן בינתיים לטייל באי על חוף הים. לקראת שבע בערב יצאנו לצפות בפינגווינים. מדובר בתעשייה של ממש. מעבר למחיר הלא נמוך למשפחה, הכל מתוקתק שם וגם אלפי מבקרים לא גורמים שם לבלאגן. ממרכז המבקרים הולכים לאורך טיילת עץ עד לחוף ותופסים שם מקום על פלטפורמה על החוף. שם חיכינו לרדת החשיכה, ואכן בשעה תשע בערב התחילו לצאת קבוצות של פינגווינים חמודים להפליא בתהלוכה לכיוון החוף. הפינגווין המיניאטורי הזה שוקל בערך ק"ג אחד וגובהו כ – 30 ס"מ. צבעם כחול כהה ולבן עם כתם צהוב. הפינגווינים ממשיכים את צעידתם על לצד הטיילת מהעץ, כך שניתן להיות ממש צמודים אליהם וללוות אותם. ברגע שומעים את הפינגווינים קוראים זה לזה, במיוחד התינוקות שנולדו לא מזמן וקוראים להוריהם. ממש לא יכולנו לעזוב את היצורים החמודים האלו למרות השעה המאוחרת, כך שחזרנו לחניון מאד מאוחר. הדבר היחיד שמבאס בכל החוויה הזאת זה שאסור לצלם שם. אל תשכחו רק לבדוק שלא שוכב לכם פינגווין מתחת לגלגלים לפני שאתם מתניעים את הרכב (זה רציני ! צילמתי גם את השלט על כך).

7-10/12 – בדרך לשמורת Wilsons Promontory בקצה הדרומי של ויקטוריה. זוהי אחת השמורות היפות בויקטוריה, לאורכו של המצוק מעל הים ועל פני שטח גדול של יערות. הקרוואן פארק בו שהינו הוא ענק ומכיל מאות מקומות ופינות חמד, לאורך נהר Tidal ולחופו של הים. אנו לקחנו חלקה עם חשמל ליד הנהר. מהקרוואן פארק ניתן לצאת למסלול הליכה מקסים לאורך הנהר על גבי פלטפורמת עץ, ומשם להגיע לחוף או לגשר העץ ומשם למסלולים נוספים.מזג האוויר האיר לנו פנים ביום הראשון, אך בשאר הימים היה מאד מעונן וגשם ירד לפרקים, בעיקר אחה"צ ובלילה. למרות מזג האוויר יצאנו לטייל במסלולים שבשמורה מדי יום. ישנו מסלול מעגלי מקסים בתוך יער גשם (Lily Circuit) העולה לתצפית על קו החוף. תחילתו בעלייה על ההר והמשכו בירידה ממנו והליכה בתוך היער. מומלץ לבצע את המסלול עם כיוון השעון. מסלול מקסים נוסף עם תצפית נהדרת על חוף הים הוא זה המוביל "לחוף החורק" – Squeaky Beach, שם שקיבל עקב קול החריקה הנשמע כאשר פוסעים על החול בחוף. מסלול אחר מוביל לצוקים שמעל למפרצים דרך יער של עצי תה. כל המסלולים יוצאים מתוך הקרוואן פארק, כך שאין צורך אפילו להזיז את האוטו. עוד מסלול שלא עשינו לצערי הוא זה המטפס להר הגבוה ביותר באיזור, לתצפית מרהיבה על כל השמורה. בימים חמים ניתן לרחוץ בנהר (למעשה אנשים התרחצו בו גם כשירד גשם) ובשאר הזמן אפשר לעשות על האש או לאכול את עוגת השוקולד הענקית שמוכרים במסעדה הקטנה בפארק... חשוב רק להזמין מקומות מראש לפארק, במיוחד בסופי שבוע, שכן זהו מקום מאד פופולארי על תושבי מלבורן והסביבה. למי שאינו מגיע עם קרוואן וחושב על בקתה בפארק, אזי יש שם בקתות מדהימות בתוך הסבך עם נוף לנהר מתוך המרפסת. רק שוב, צריך להזמין הרבה מראש. בסופי שבוע הפארק מפוצץ, אך זוהי גם הזדמנות טובה להכיר ולדבר עם האוסטרלים.

11-16/12 – חוזרים למלבורן לקרוואן פארק בו היינו קודם לכן. ה – 11 זהו יום ההולדת של אורלי, ולכן הלכנו לקנות לה פרחים ולכתוב ברכות. הילדים גם דאגו לקנות לה מתנה... למחרת אנו מתחילים להתארגן להחזרת הקרוואן, ולכן הלכנו לשטוף אותו (50$ לשטיפה חיצונית שנעשתה באופן לא רציני. אם יש לכם אפשרות לשטוף בקרוואן פארק עם צינור ומטאטא, זה עדיף וגם יוצא יותר נקי), התחלנו לארוז הכל חזרה למזוודות ולנקות את הקרוואן מבפנים. ב – 14 לחודש נסענו קודם כל למלון שהזמנו במרכז העיר (מלון Enterprise ברחוב Foster – גם זול יחסית וגם חדרים מרווחים אפילו לחמישה) להוריד את המזוודות, ומשם לאפולו להחזיר את הקרוואן. שלושה וחצי ימים טיילנו במרכז העיר. ביקרנו בשוק ויקטוריה בלילה שהיה צפוף להחריד, שכן המקומיים באים לשם במיוחד לטעום את המאכלים מכל רחבי העולם (הדוכן הנפאלי מומלץ מאד) ועלינו בלילה ל – Eureka Tower, 88 קומות (יש למעשה עוד מספר קומות שלא ניתן להגיע אליהן), 3680 מדרגות... כמובן שעלינו במעלית שמטפסת עד למעלה תוך 30 שניות ומשאירה את האוזניים עם חורים... כל מלבורן פרוסה למטה והמראה באמת נהדר. ביקרנו גם בגלריה הלאומית (כניסה חינם) בה מוצגים ציורים ופסלים של אמנים בינלאומיים ידועים כגון רמרברנט, פיקאסו ועוד. שווה להשקיע שם כמה שעות. לאלו שאוהבים לצאת לריצה או לרכיבה בבוקר, מומלץ המסלול לאורך נהר יארה. מה שבטוח הוא שלא תהיו שם לבד... בוקר אחד הקדשנו לקניות במול הענק שליד ה – Convention Center. יש שם הכל ובמרבית החנויות ישנן הנחות אמיתיות למוצרים ממותגים. שווה במיוחד חנות המטיילים אנקונדה, בה יש גם קיר טיפוס. את הביקור במלבורן סיימנו בטיול בכרכרה עם סוסים ברחבי העיר – יקר להחריד (60$ לרבע שעה) אך חוויה במיוחד עבור הילדים. בשורה תחתונה, מלבורן עיר נהדרת ותוססת, ב – Federation Square ישנם הופעות מדי יום וכדאי מאד לבדוק הרבה מראש לגבי מופעים בעיר (אנו פיספסנו את U2 וגם לא השגנו כרטיסים להצגה מרי פופינס).