כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת / יעקב ברזילי
לבני ערן
בַּמִּפְגָּשׁ הַמְּחֻדָּשׁ
עִם אָבִי וְסָבִי בְּבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן
טָמַנְתִּי לָהֶם הַפְתָּעָה
אִם הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין
הַנֶּכֶד הָיָה סָעוּר וְנִרְגָּשׁ
פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחֶבְרַת סַבָּא
הוּא צִלֵּם אוֹתָם מִכָּל זָוִית
וְכָל הָאִילָנוֹת מִסָּבִיב
"אַבָּא דַּבֵּר אֲלֵיהֶם" – בְּבַקָּשָׁה
"אֱמֹר לָהֶם שֶׁאֲנִי גֵּאֶה לִהְיוֹת
חֻלְיָה בַּשַּׁלְשֶׁלֶת."
סַפֵּר לִי אֵיךְ זֶה הָיָה"
וַאֲנִי, כְּמוֹ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
סִפּוּר יְצִיאַת הָרַכָּבוֹת.
יעקב ברזילי