הנה מה שהמונח באמת אומר, במה הוא שונה מסכיזופרניה ומניתוק שנובע מחרדה, ואיך מטפלים.
המונח העממי "פיצול אישיות" מתייחס בדרך כלל להפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID), שנקראה בעבר הפרעת אישיות מרובה. בהפרעה זו יש שתי זהויות נפרדות או יותר ("חלקים") ששולטות לסירוגין בהתנהגות, ולרוב יש פערי זיכרון לתקופות שבהן חלק אחר היה בשליטה. זו אינה סכיזופרניה, שהיא הפרעה שונה לחלוטין.
מקור: NAMI, עלון על הפרעת זהות דיסוציאטיבית.
הסיבה המדויקת אינה ידועה. מאמינים שההפרעה קשורה לטראומה חמורה בילדות, שבה הילד לומד "להתנתק" נפשית כדי להתמודד.
תחושות של ניתוק, כמו להרגיש בחלום או מחוץ לגוף, נפוצות הרבה יותר ממה שחושבים, ובעיקר בזמן חרדה והתקפי חרדה. הן מפחידות, אבל הן לבדן אינן מעידות על פיצול אישיות. ההבדל הוא בזהויות נפרדות ובפערי זיכרון.
הטיפול הוא בעיקר פסיכותרפיה, לעיתים עם היפנוזה. הוא מתמקד בשיפור התקשורת בין החלקים ובעיבוד של זיכרונות טראומטיים. כשהניתוק הוא סימפטום של הפרעה אחרת, כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, מטפלים קודם בהפרעה העיקרית.
אם יש פערי זיכרון, תחושה של זהויות שונות או ניתוק תכוף, כדאי לפנות להערכה אצל איש מקצוע בריאות הנפש.
לא. הם הפרעות שונות. המונח העממי "פיצול אישיות" מתייחס בדרך כלל להפרעת זהות דיסוציאטיבית, ואילו סכיזופרניה היא הפרעה פסיכוטית.
לא בהכרח. הרבה אנשים חווים תחושות של ניתוק, בעיקר בזמן חרדה או התקפי חרדה. הפרעת זהות דיסוציאטיבית היא נדירה ויש בה זהויות נפרדות ופערי זיכרון.
קליניקה בראשון לציון ובזום. לתיאום שיחת היכרות: 03-9524994. במצב חירום: ער״ן 1201 או מד״א 101.