התקשרות אמפתית ומקומה בתהליך הלמידה

או: אם נדע מה הסיבות להתנהגות התלמיד ונפתור את מצוקותיו, לא נתקל יותר במה שקוראים "בעיות משמעת"...

התקשרות אמפתית עומדת בבסיס הקשרים הראויים שבין אדם לאדם, קל וחומר בין מורים לתלמידים. ואולם, לעתים תופש את מקומה רגש הזדהות או שהמורה איננו יודע להבחין בין פרשנותו לדברי תלמיד והתנהגותו לבין מקור הרגשי של הדברים או ההתנהגות.

בדפים המקושרים מסוכמים עיקרי הדברים הקשורים לפיתוח אמפתיה בהתקשרות (attachment) שבין מורים לתלמידים, כבסיס להצמחת תלמיד היכול לחוש אמפתיה לזולתו גם כמבוגר.

האמפתיה ניתנת לרכישה, על פי המודל המושם לפני הפעוט והילד על ידי המבוגרים המשמעותיים בחייו, וגם על ידי מבוגרים. האמפתיה, יותר מהכישורים השכליים ויכולת ההמצאה, היא שאפשרה לבני האדם לשרוד לאחר התפרצות העל של הר הגעש טובה (Toba), שאחריה לא נותרו אלא כ 2500 בני אדם מהמין הקרוי "האדם הנבון" (Sapiens) באפריקה, בתנאי מחייה קשים; והיא שאפשרה לבני האדם להגיע תוך 500 דורות מאפריקה לאוסטרליה, במסע שאחריתו טרם נודעה, והוא ממשיך עד ימינו.

זאת מפני שאמפתיה מאפשרת לנו להבין את רגשות זולתנו, "לקרוא" על פי הבעות פניהם את רגשותיהם, לנסות לסייע להם ולתמוך בהם. בעולם עוין ואכזר, ללא מקורות מזון ומים, ללא אמפתיה ויכולת להעניק לזולת, לא היינו מצליחים להמשיך ולשפר ולמצוא פתרונות למצב הקשה אליו נקלענו, בשל תהפוכות מזג האויר.

מחנכים ומורים נדרשים לאמפתיה כדי להבי את רגשות תלמידיהם וכדי לתרגם את התנהגותם למצבם הרגשי. מורים מבקשים עד עתה "כלים לפתרון בעיות התנהגות / משמעת / אלימות" אולם אם תיפתר המצוקה שבה שרוי התלמיד, אם יובן כי התנהגותו איננה אלא ביטוי לרגשות של תסכול וזעם, יפתרו כל אלה.

האמפתיה היא השלב הראשון בדרך להובת תהליך הלמידה וההוראה למסלול של הצלחה: שבו התלמיד לומד מתוך הנאה ורצון והמורה משמש כמתווך בינו לבין העולם.

אכן לעתים התהליך הזה ארוך וסיזיפי, למוד כשלונות התלמיד וזועם וכועס על סביבותיו ועל עצמו. ועם זאת, אם נתמיד בו נגלה כי לפתע, כאילו ללא משים, נוצר הקשר הנכון בין המורה לבין תלמידו, קשר של אמון הדדי וכבוד הדדי, ומכאן סלולה הדרך קדימה כדרך המלך...

ותודה לנעמי ארנון ממכון מופ"ת