האם (המורה) הטובה דיה

הפסיכיאטר דונלד וויניקוט (1876-1971) טבע את הביטוי

"האם הטובה דיה" (The Good Enough Mother)

בכדי לתאר את האם המאפשרת לילדה להתפתח כיאות.

האם הטובה דיה היא האם הנענית לצורכי התינוק במרבית המקרים,

אך באופן טבעי, "נכשלת" לעיתים בסיפוקם: אף אם אינה יכולה

להחליף תמיד את חיתולו של התינוק ברגע בו הוא נרטב ולהאכילו

עוד לפני שחש רעב והתחיל לבכות.

עם התפתחותו של הילד, האם אמורה "להיכשל" יותר ויותר בתפקידה כ"אם הכי טובה", כך שהילד לומד לדחות סיפוקים ולווסת את רגשותיו.

כך, למשל, "האם הטובה דיה" לא תצפה מתינוק בן חודש להפסיק לבכות ולהמתין בסבלנות להנקה, אך ילד בן שלוש כבר לומד להירגע כאשר אמו אומרת "עוד חמש דקות אחמם את ארוחת הצהריים".

לדברי וויניקוט, מרבית האמהות הן "אמהות טובות דיין" באופן טבעי.

http://changingminds.org/disciplines/psychoanalysis/concepts/good-enough_mother.htm

להלן מובאת השוואה בין האם הטובה דיה לבין המורה הטובה דיה, שהכינה גב' נעמי ארנון (מכון מופ"ת) ואשר יש בה כדי לשפוך אור על תפקיד המורות.