אם פנינה חיה סימן שדר' מנדלסון צודק

Post date: Jun 17, 2010 3:38:58 PM

את הכתבה הזו אפשר לפתוח בכמה צורות. כולן מתאימות,וכולן

מדהימות.

"סיפורה של אנה שוסטרמן, נראה על פניו, מצוץ מן האצבע.

כשסיפרה כיצד היא כותבת את שיריה, נדו האנשים בראשם לאותת כי

מישהו לא שפוי, ורצו ללכת הלאה. "אבל השירים פה", ניסתה אנה

לומר, "העתקת אותם מאיזה מקום", אמרו האנשים. כשהתברר שאנה

לא רק שאינה מבינה את המשמעות של המילים הכתובות, היא גם

אינה יודעת בכלל קרוא וכתוב בעברית - הענין נעשה קצת מורכב

יותר, והיו כאלה שהשתכנעו, שאולי אנה שווה בדיקה.

אנה התארחה פעמיים בטלויזיה, "הייתי כזו", הצביעה על תמונה

המתארת אותה 'במלואה' -00 ו קילוגרמים שקלה אז - "והיום אני

לובשת בגדים במידה 42. חזרתי לעבוד כאחות, השתחררתי מדיכאון

שכמעט הייתי שרויה בו עקב לידת בני. אפשר לומר שגיליתי אח

החיים". אבל זה עוד לא הכל. השירים של אנה, הם הדבר, שאותו

איש עוד לא הצליח להבין. אנה עלתה ארצה סמוך לנישואיה.

בילדותה, מעולם לא כתבה היטב, ולא הצטיינה בשירה או בפרוזה,

כשהגיעה ארצה לא ידעה אפילו מילה אחת בעברית, ואחת ההשלכות

של בעיותיה היתה מן העובדה שלא הצטיינה ביותר בשליטת השפה.

אנה הגיעה אל הד"ר מנדלסון כדי 'לעשות דיאטה'. במהלך

התרגילים, ארע דבר מדהים: פתאום, אנה חיברה שיר. ולא סתם שיר

- אלא שיר בעברית, הייתי מתישבת מיד לכתוב את השיר, כמו שהוא

התרוצץ לי בראש, ואחר כך לקחתי מילון עברי רוסי, כדי להבין

מה שכתבתי", סיפרה בתכנית הטלויזיה, היא גם הוציאה ספר,

'להיוולד מחדש', קראה לו, ועל השער ציירה גזע עץ שמן וחסר

צורה שנגדע, וממנו צומח זלזל צעיר ורענן, מלא חיים,"

אפשרות שניה :

שמו של הרב מ. מתנוסס על לוחות המודעות שבכל השכונות החרדיות.

הרב מ. מוכר ומבוקש. הוא מרצה ידוע, דבריו מרתקים, אין כמעט

אישה שעוד לא נכחה לפחות בהרצאה אחת שלו. רק הד"ר מנדלסון

יודע כמה קשה היה לרב מ. לעלות על הבמה - לא, לא על הבמה של

'בניני האומה' - אלא על בימת ביהכ"נ, כדי לעלות לתורה,

"בשבת, עוד איכשהו", סיפר הרב לד"ר מנדלסון, "הייתי עטוף

בטלית. ולא ראו אותי. גמגמתי את הברכות כשכולי מכוסה זיעה.

אבל כשביקשו ממני להרצות או למסור שיעור תורני, זה היה סיוט

אמיתי". הרב מ. סבל מפחד קהל בדרגה חמורה ביותר, היום, אחרי

הטיפול, אפילו לרב מ. בעצמו קשה להבין את המהפך,

אפשרות שלישית:

"זו שיטה שפיתחתי בעצמי", אומר לנו הד"ר מנדלסון, שהיה רופא

פנימי כללי שנים רבות ופיתח במקביל שיטח ריפוי משלימה, "היא

מבוססת, כמובן, על ידע, על מקורות ועל שיטוח טיפול שונות,

אבל השיטה עצמה - היא שלי. אני גיליתי ופיתחתי אוחה. אין עוד

אדם המכיר אח השיטה שלי, ואין עוד מישהו שמרפא לפיה.

בדרך, היו לי כמה הפתעות; ההפתעה הראשונה היתה כשגיליתי אח

הרמב"ם. בתוקף היותי "חוזר בתשובה", עדיין לא זכיתי ללמוד אח

הרמב"ם, ואפילו לא לעיין בו. כשנזדמנתי להרצאה בנושא כלשהו

ביהדות. המרצה הביא אח ספר הרמב"ם וציטט ממנו. "רגע, זו

השיטה שלי", אמרתי, ופתחתי את הספר, הרמב"ם כותב את מה שאני

אומר, או להפך, אני אומר את מה שכחב הרמב"ם, אבל עשיתי זאת

כלל בלי לדעת ולהתכוון.

הדר' יהודה ארנסט מנדלסון הוא אדם אחד ושיטה שלימה. שיטה

מדהימה עם "קבלות" והוכחות מהשטח. שכל מי שהגיע אליה, ואפילו

במקרה, הפך למעריץ נלהב. אין חסידים לשיטה שלי. אומר הדר'

"יש רק אנשים שיודעים לקרוא, הם קוראים בפשטות את דף תוצאות

הבדיקות של קופ"ח לפני מטיפול במהלכו ולאחריו. לעיתים קרובות

אדם מגיע בשביל בעיה ספציפית. וכשאנחנו מתחילים בטיפול,

וחילוף החומרים מתחיל לתפקד כמו שצריך, דברים זזים אצלו בעוד

מקומות; מערכות נוספות מתאוששות וחוזרות לפעילות מלאה, לכן

אנחנו בודקים גובה של כל מטופל, הרבה פעמים היו לנו הפתעות

לטובה". ויש שם באמת עוד סימונים, בעיפרון עבה, ובעיפרון דק.

הד"ר מנדלסון התארח במדור 'בית ומשמחה' לפני כ-7 חודשים.

בכתבה 'הילד בן ה-7 שילם לחברים', סיפרנו בעיקר על מנדלסון

האיש, ומעט על מנדלסון כשיטה.

לפני שבועיים, קיבלנו צלצול טלפון נרגש;

אני הגעתי לד"ר מנדלסון דרך המאמר בעיתון שלכם", אמרה רחל

מירושלים, וכל בוקר, כשאני פוקחת אח העינים, אני מברכת אתכם

מחדש. הייתי אישה שמנה מאוד, אני בסך הכל בת 45 אבל תפקדתי -

או נכון יותר לא תפקדתי - כמו אישה זקנה. סבלתי מיתר לחץ דם,

מבעיות כתוצאה מהשומן, שנאתי אח עצמי, ושנאתי אח החיים. גם

שאר בני הבית לא תיפקדו היטב, באשמתי. לא הלכתי לשמחות הייתי

היפוכונדרית, רציתי לראות אח כולם מסביבי, פחדתי לצאת החוצה,

אולי יקרה לי משהו,

היום, אני חדשה לגמרי, וזו לא מליצה. רחל שלפני חצי ישנה לא

היתה מרימה אלייך טלפון ולא היתה מספרת לך על עצמה... מאז

תחילת הטיפול הורדתי 5ו ק"ג, אני משתתפת בשמחות משפחתיות

והולכת לבקר. המכרים שלי נדהמו לראות אותי, הם כבר לא ניסו

להזמין אותי אליהם, ופתאום הגעתי.

אדם בריא אינו יכול לתאר לעצמו מה זה לחיות בתוך בעיות

רפואיות ופחדים ושחור, ויום אחד להתעורר אל האור"

לכתבה הזו אפשר לקרוא 'בעקבות מנדלסון נ' - אנשים רבים ובעיות

רבות הגיעו אל הד"ר דרך העיתון, התקשרו וביקשו להודות, תוך

כרי כך נעשינו סקרניים, מה בכל זאת יש בשיטה, שהיא פשוט

מוכיחה אח עצמה, ובמקומות שאחרים ניסו ונכשלו.

חיפשנו ומצאנו אוחו. הד"ר מנדלסון ואשתו לאה, שהיא חלק פעיל

ובלתי נפרד מפרקטיקה, ניסו לשחזר שוב איך התחיל הכל, מה קרה

בדרך, מתי ואיך הכירה בהם הרפואה הקונבנציונלית, ואיך חילוף

חומרים נכון הוא המפתח של הענין כולו.

"איך זה, ד"ר", אני יורה את השאלה המסקרנת ביותר, "אתה כעצמך

היית רופא כללי. אמיתי. יום אחד קמת ועזבת אח האספירין ואח

הוואליום, והתחלת משהו חדש - מה אמרו על כך עמיתיך הרופאים

הקונבנציונליים "?

ד"ר מנדלסון מחייך, "לפני 15 שנים הגיעה אלי פנינה אדלר מחיפה

לטיפול. )"את יכולה לרשום אח השם", הוא מעיר, "היא מרשה".(

היא הביעה אלי אחרי שעברה 8 ניתוחים, שמתוכם לפחות ארבעה היו

מיותרים, כאחד הניתוחים הוציאו לה את בלוטת התריס, היא היתה

מועמדת דחופה לניתוח, כדי להוציא אבנים מכיס המרה, האבנים

היו בגודל כזה, שהרופא שלה אמר לה: "פנינה, יש לך סלעים בכיס

המרה... "היא נטלה 32 כדורים שונים בקביעות, וסבלה מאנגינה

פקטורים פרינץ כרונית, בשלה היתה מתאשפזת בביה"ח 'כרמל'

בחיפה 3-1 פעמים בשבוע.

בסוף הטיפול אצלי, פנינה נותרה עם 2 תרופות; האחת נועדה למלא

אח מקום בלוטת התריס שאיננה, והשניה, נו, השארתי לה סוכריה

אחת... עד היום היא מגיעה אלי, בערך פעם בחצי שנה, עד היום

היא אינה נוטלת את התרופות, ועד היום היא עוד לא עברה את

הניתוח ההוא, שהיה אמור להוציא אח הסלעים מגופה.

5 שנים אחרי שטיפלתי בה, הוזעקתי לביה"ח כרמל להרצאה בפני

הרופאים, במחלקה פנימית ב' של הפרופסור כהן. ביקשתי מפנינה

שתבוא להיות 'דוגמא' בהרצאה הזו, ובמהלך ההרצאה, הרופאים לא

האמינו למראה עיניהם : "פנינה חיה ? ! אנחנו היינו בטוחים,

שהיא נפטרה, חלילה, ולכן הפסיקה להתאשפז במחלקה מדי שבוע"

אה, כן. ושכחחי לומר: כשקיבלתי את פנינה לטיפול היא היתה בת.

69 כל המחלות והכדורים והאשפוזים יצרו הרגשה קשה של 'סוף

הקדנציה'. היום. 15 שנה אחרי. כדאי לך להחליף איתה כמה מילים.

ואם אנחנו מדברים על אבנים. אחד הפציינטים שלי. שמואל תקאטץ

ירושלמי סבל מאבנים בכליות. סבל מאוד. אפילו - כי רק כליה

אחת תפקדה אצלו, והיו בה 2 אבנים, אולם מצבו הכללי היה ירוד

כל כך שהרופאים פשוט לא יכלו לנתח אותו ; הוא היה שמן, סבל

מיתר לחץ דם ומסוכר גבוה, הוא בא אלי במטרה להרגיש קצת יותר

טוב, כדי שיוכל לעבור סוף-סוף את הניתוח ולהיפטר מהאבנים.

אחרי חצי שנה, כשהמלצתי לו לערוך שוב בדיקות אצל הרופא שלו,

הרופא כמעט מת במקום : האבנים נעלמו מהכליה של שמואל. הוא

חיפש וחיפש ולא מצא אותן הרופא לא יכול היה להרגע; "הנה, כאן

הן נמצאות", הצביע על צילום שערכו לשמואל חצי שנה קודם לכן.

"וכאן כבר לא". הצביע על תוצאות הבדיקות החדשות "איך זה יכול

להיות" אני שואלת בספקנות נלויה, "בלי ניתוח"? "הכל תלוי

בחילוף חומרים נכון, מה שקוראים בלועזית 'מטבוליזם',

כל תא בגופינו מצופה נימי דם, שמספקים את מזונו ומנקים אותו

מהרעלים, וכל נימי הדם והאברים מצופים רשת דקיקה של עצבים,

המקבלים פקודות ממרכז העצבים במוח ואחראים על התפקוד; על

התכווצות כלי הדם והאברים, ועל שחרורם, על התנועות ועל

הרפלקסים,

אני טוען שכמעט כל הבעיות בגופינו נגרמות כתוצאה מחילוף

חומרים לא נכון, כאשר אזור מסוים לא מקבל מספיק חמצן ומזון,

או חליפין, לא מנקז מתוכו את הרעלים בצורה מושלמת - משהו

במערכת מתחיל להשתבש, אנחנו קוראים את שפת הסימנים החיצונית:

"כואב לי הראש, אני סובל ממיגרנה" פירושה חילוף חומרים לא

תקין במערכת כלי הדם של הראש, "יש לי דיסקוס, אין לי תחושה

בידיים, כואב לי הצוואר" - פירושו משהו משובש בחוט השדרה,

"יש לי אולקוס, אני סובל מבעיות עיכול קשות", פירושן, איך

לא, חילוף חומרים משובש במערכת העיכול. השיטה קרויה

היפנותרפיה - הרפיה רפואית. במהלך הטיפול, אנו מגיעים להרפיה

מוחלטת של רשת העצבים בכל הגוף. כשהעצבים רפויים, לא מתוחים

ולא מכווצים, גם נימי הדם הזעירים משתחררים. הדם עובר בקלות

ומגיע לכל מקום, החמצן מועבר, הפחמן והרעלים נקלטים, ופעולת

חילוף החומרים מתבצעת בשלמות. חילוף חומרים תקין הוא המפתח

לבריאות הטובה. זה נשמע פשוט, אפילו פשוט מדי מצטער, אבל אין

לי מה להוסיף. זו השיטה, והתוצאות, במקרים רבים, מדהימות

אפילו אותי".

כדי להגיע אל היעד - הרפיה מושלמת וחילוף חומרים מושלם, יש

לד"ר מנדלסון תרגילים, אותם צריך לבצע בעקביות. השיטה עצמה

היא נעימה, ברורה ופשוטה, אם אתה נתקל בקשיים, סימן שאתה לא

מבצע את השיטה כראוי. אנחנו דורשים מהמטופל רק לבצע את

התרגילים בדייקנות ובעקביות. "ומה אם הבנאדם הוא בלגניסט

מושבע, או שכחן ?" אני שואלת, "את זה הוא יאלץ לזכור", אומר

הד"ר מנדלסון בחיוך, "ואל תדאגי, היו כבר מקרים של סופר

שכחנים שהפריעה לתפקוד שלהם, או אנשים מבולגנים, שטיפלנו

בהם בהצלחה, והיו גם להפך, כשאני רואה פציינט שלא נכנם

לשירותים אצלי בבית כי הוא פוחד מחידקים, או אחד שכל מסמך על

השולחן טורד את מנוחתו והוא 'חולה נקיון וסדר', השיטה עובדת

עליו.

חיים, היום מורה בישיבה תיכונית, עבר טיפול אצל ד"ר מנדלסון

בגלל בעיה שהתגלתה אצלו בהיתו בחור. הטיפול, ב"ה נסתיים

בהצלחה. חיים נישא ונולדו אחד הוא נזכר בה.

חיים גויס במלחמת של"ג, הוא היה חובש קרבי ונשלח עם פלוגתו

בלבנון, שם נפגע בעיצומו של קרב. הוא 'חטף' את הכדור דוקא

כשלא היה לידו איש. כחובש, זיהה מיד את המצב, וידע שיש לו

סיבה טובה להיות מודאג. הוא שכב על הארץ, מדמם בצורה מבהילה,

והבחין כי מעיו נזרקו החוצה, הוא זיהה גם פגיעה חמורה ודימום

פנימי בכבד. חיים יכול היה למות בגלל כל אחד מהסעיפים בנפרד.

מעיים בחוץ מסבים כאבים כאלה שגורמים לשוק ולמוות, ואילו

דימום פנימי בכבד, הוא דימום שאי אפשר לעצור בחבישה, והאדם

צפוי למוות מאובדן דם. פתאום קרה משהו מדהים, חיים החל לבצע

את תרגילי ההיפנותרפיה בצורה ספונטנית, בלי להיות מודע

למעשיו. המערכת הפנימית של הגוף שלמדה פעם את השיטה, הפעילה

אותה כעת, בתור אמצעי ההתגוננות היחיד שעמד לרשותה. חיים

הצליח לעצור את הדימום ולהתגבר על הכאב. הוא פונה לביה"ח,

וב"ה החלים לחלוטין. מי שמתקשה להאמין יוכל לצבוט כדי להרגיש

שהוא חי לגמרי.

כל אדם שעובר טיפול ובלי קשר למטרה הספציפית שלשמה בא מרגיש

שיפור דראסטי בכל הנקודות הבאות: הוא נעשה יותר רגוע שקט

ויציב. הוא נעשה בטוח יותר בכל מצב בחייו. ובכח הריכוז,

הקליטה והזיכרון שלו עולים בצורה ניכרת.

דר, מנדלסון טיפל באנשים שנכשלו בשבע טסטים או יותר ולטיפולים

אחרי מס, חדשים כבר הגיעו הרכב. הוא טיפל בבחורה שבטחונה

העצמי היה במצב ירוד ביותר. רצתה ההשגחה ו-17 הצעות שידוכים

שקבלה עד אז נסתיימו בלא כלום. הבחורה היתה בטוחה שלא תתחתן

לנצח. נשים ששנים רבות לא ילדו. ילדו בזכות ההפנוטרפיה.

בשבוע שעבר היתה לנו עוד ברית, מתרגש דר' מנדלסון. "יש לי

המון ילדים"...

הוא מטפל בהרבה אנשים הסובלים מהלם מבחנים. שכאשר מגיעים

למבחן נתקפים בהלם אמיתי. מזיעים נתקפים בצמרמורות. ולא

מצליחים בבחינה. אני לא רופא ילדים. אבל לפעמים אין לי ברירה

מגיע אלי ילד היפר-אקטיבי. את יודעת מה קורה לילד כזה בשנים

הבאות. בהתחלה הוא יהיה ילד מיוחד אח"כ ילד חריג. ולאחר מכן

ילמד בבי"ס מיוחד ובהמשך ילך לחפש את העתיד האבוד שלו איני

יודע היכן. גם ילדים שכוססים ציפורניים תולשים שיער. סובלים

מטיקים. ההתחלה היתה בקרית שמונה כאשר דר' מנדלסון היה רופא

כללי במקום והיו הפגזות של קטיושות. אחרי חדירת מחבלים לתוך

קרית שמונה. בקשו ממני לטפל בקבוצות ילדים מהישוב שהתחילו

להרטיב בצורה מסיבית מידי לילה מרוב פחד ומתח.

"השיטה" מדגיש דר' מנדלסון אינה כמו תרופות שניתנות לחולה

היא פשוט צורת חיים נכונה יותר היא חשובה לבריאים, לא פחות

משהיא חשובה לחולים. בשנים הרבות שבם אני עוסק בנושא הרגשתי

בבירור שהרגשתו של כל מטופל משתפרת גם בלי קשר לבעיה

הנקודתית ממנה הוא סובל. למשל מטופלי לא סבלו ממחלות חורף.

מכאבי ראש, מעייפות כרונית. ידעתי שההרפיה הנכונה משפרת את

התפקוד המערכת כולה. וגם מחזקת את המערכת החיסונית של הגוף.

או מונעת בצורה אחרת כלשהי הדבקות במחלות. היום כבר יש

פרסומים של הרפואה הקונבנציונאלית המכירים בכוחו של החיסון

הטבעי. הוא מערכת ההגנה הפנימית של הגוף. שלמשל אחראית להרוג

את התאים הסרטניים המצויים בגופו של כל אחד מאתנו. היא לוחמת

בחדקים. היא אחראית על ההרגשה הכללית, ועל כשר התפקוד.

ידוע שהאדם מנצל בחיי היום יום רק חלקיק קטן מכוחותיו

הגופניים. בשיטתי, האדם מנצל יותר את כוחו ומגביר את ההגנה

הטבעית שלו פי שלושה לפחות. המוזר בשיטה. או מה שמיוחד בה,

היא העובדה, שההיפנוטראפיה מתאימה לכולם. היא מביאה את הגוף

לתפקוד מאוזן, בריא ונורמאלי. כך לעיטים קרובות מפגשים

מוזרים בקליניקה. חולה שהחלים מיתר לחץ דם נתקל בחולה שלחץ

דמו היה נמוך מידי, ועלה לרמה תקינה. זהו גם הסוד לירידה של

משקל רב בתקופה קצרה. אומר דר, מנדלסון. "בלי שעשיתי להם שום

דיאטה". "הם אכלו מה שרצו מתי שרצו וכמה שרצו, במהלך הטיפול

דאגנו רק שהמערכת חילוף החומרים בגופם תפעל כמו שצריך. כל

השאר הסתדר מעצמו