מעגל ריפוי לניצולי שואה 2015

מייד עם סיום ההכשרה העוצמתית של "מדקרים ללא גבולות" הרגשתי צורך לעשות משהו עם הכלי המרגש שקיבלתי.

בשבוע שאחרי ההכשרה התרוצצו במוחי כמה רעיונות למקומות בהם ניתן לשלב את מעגל הריפוי בדיקור, להשתמש בכלי המרכזי אותו רכשתי בהכשרה. יותר מכל רציתי להתנדב במסגרת שקרובה אלי פיסית ורגשית. לשמחתי הסתבר שקיימת בישוב מגוריי, רמת ישי, קבוצת תמיכה לניצולי שואה שנפגשת על בסיס שבועי. לאחר פגישה עם הגורמים המתאימים בקהילה, נוצר קשר ביני לבין מנחת קבוצת התמיכה, העובדת סוציאלית סמדר הרוש. סמדר, שהכירה את נושא הדיקור באופן אישי, שמחה מאוד על היוזמה והזמינה אותי להיפגש עם ניצולי השואה ולספר מה בדיוק אני מציעה. בפגישה המקדימה עם הקבוצה החברים היו סקרנים וקשובים, אך עם זאת, באופן מובן בפרט לצל הטראומה שחוו, היו גם חשדניים. מייד בסיום הפגישה החברים הסכימו שנערוך מעגל ניסיוני. חשתי הקלה גדולה, הרגשתי שהדלת נפתחה.

במעגל הריפוי הראשון והניסיוני שותפיי ואני פגשנו קבוצה חמה ונעימה עם הרבה שאלות. בזמן הדיקור חבריי הקבוצה שמרו על ערנות, מי פחות ומי יותר, בדקו את המתרחש סביב, רובם שמרו על שליטה. בסיום המעגל היו שסיפרו על תחושת רוגע, אחד ציין שהעורף פחות כואב, אחרת חשה חום נעים בירכיים. כבר בתום המפגש הראשון והמוצלח הייתה הסכמה כללית שהפרויקט ימשיך ונפגש אחת לשבועיים.

במפגשים הבאים החברים קיבלו אותנו בחום ובשמחה. ממפגש למפגש הרגישו נח יותר לעצום עיניים, להתמסר לדיקור ולסמוך עלינו. הם דיווחו על רוגע וכתוצאה מכך גם שינה טובה יותר בלילות שלאחר הדיקור. באחד המפגשים ראינו איך החבר שתמיד שמר על ערנות נצפה מנומנם. חברה אחרת שהניע את הרגל בחוסר שקט קיבלה לרגע הילינג צ'י קונג וחיוך רחב הופיע על פניה. ככל שחלפו המפגשים החברים כבר שיתפו אותנו בשיחה קולחת וישירה בתחושותיהם בעקבות הדיקור. אחת סיפרה שמאז הדיקור מצליחה לישון לילה שלם ברצף, חברה אחרת שיתפה שמרגישה רגועה יותר. במפגשים הבאים חשנו קירבה גדולה, החברים שיתפו אותנו לא פעם בסוגיות אישיות. בזמן הדיקור עצמו הרגשנו שהחברים נינוחים. במפגש השביעי שמנו לב שהחבר שהסתכל באדיקות על השעון כל חמש דקות, שכח להסתכל. במפגש התשיעי האמון וההתמסרות היו טוטליים באופן מרגש.

במפגש האחרון סיכמנו את התהליך, החלפנו משובים, ברכות ומזכרות. החברים שיתפו בשמחה עד כמה חשו שינוי בעקבות טיפולי הדיקור. סיפרו שהדיקור גרם להם להיות רגועים יותר, עזר להם לישון טוב יותר ואף הקל על כאבים מקומיים שהיו.

מתוך המשוב של מנחת הקבוצה, העו"ס סמדר הרוש:

"בתחילה היינו חשדניים, אך כבר לאחר המפגש הראשון ניתן היה לראות איך החשדנות מתמוססת והתחלנו להוקיר אתכם ואת הדיקור".

"לראות את החבר'ה מתמלאים בחיוך כשאתן מדליקות את האור, בסיום הדיקור - שווה ה-כ-ל !!!".

"אנו מאוד מודים לכם על תרומתכם הגדולה למצבם הנפשי ולשלווה שחוו, ולו רק בשני לילות".

לסיכום:

הייתה לי זכות נדירה לטפל בקבוצת ניצולי השואה. כולי תקווה שיתאפשר לנו לחזור ולטפל בקבוצה המופלאה הזאת.

תודה עצומה לשותפיי קרלוס הנקין ואילנה פרצמן המקסימים שהשקיעו מאמץ והגיעו ממרחקים. בלעדיכם כל זה לא היה קורה. תודה למקימי העמותה שהיוו לי השראה והעניקו לי את הכלי המדהים הזה. תודה למטפלות ליאת צדוק וג'סיקה בן-ישי שמילאו מקום בשמחה. תודה לעו"ס המועצה דגנית במברגר, שנתנה בנו אמון, תודה גדולה לעו"ס מנחת הקבוצה סמדר הרוש, שתיווכה ופרגנה לנו בלי סוף. תודה ענקית והכי חשובה לחברי קבוצת ניצולי השואה שפתחו את הלב, שאלו, חוו, שיתפו, אפשרו לנו לטפל בהם והחזירו אהבה.