אחותי, אחי ואני נולדנו להורים יוצאי אירופה שהגיעו ארצה בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. גדלנו במושב ולא חסר לנו דבר. אחי עזב את הבית והקים משפחה בקיבוץ ואני הקמתי את שלי בעיר הקרובה למושב בו נולדתי. אחותי נשארה בבית ההורים. על פי ההסכם שנחתם בין אבי לבין הקונה לאבי הזכות לגור בבית עד יום מותו ולאחר פטירתו לאחותי תהא הזכות לגור מספר שנים ורק אז לפנות את הבית.
מה עושים כשצריכים פינוי דירה?
חברת שי פינוי דירה נקראה לפנות את הבית לאחר שאבינו הלך לעולמו. המשק נמכר עוד בהיותו בחיים ובהתאם להסכם אחותי נאלצה לפנות את הבית. כל הרהיטים והציוד של אבי היו עדיין בבית ועל אחותי היה לפנות אותם ולהעבירם לבית שהשכירה. העבודה נעשתה בצורה מקצועית, יעילה ואחראית. תכולת הבית חולקה לקבוצות. אחת שתועבר לבית החדש של אחותי, השנייה לערימת הזבל והשלישית לחלוקה. מספר פריטים נלקחו על ידי בני משפחה האחרים נארזו או נזרקו לזבל. ביעילות רבה פונה הבית נוקה ונסגר. נגמרה תקופה. הבית והמשק עוברים לקונים. לי ולאחי היה קשה אבל אחותי עברה תקופה לא קלה. הכניסה לבית המושכר עברה אמנם, חלק, אבל איך מסבירים לבנות קטנות למה מפרקים את הבית שלהם ומעבירים את כל הדברים והצעצועים שלהן לבית חדש. את זה אני לא הבנתי ושמחתי שאני לא צריכה להיות זו שעושה זאת.
על המשפחה שלנו
המזל לא האיר לאחותי את החיים והיא יחד עם בעלה והבנות הקטנות שלה נאלצו פעם נוספת לעבור לבית אחר. בעל הבית החליט לשפץ את הבניין ולמכור אותו. אחרי תקופה קצרה שוב החלה אחותי לחפש בית אחר. מאחר והיא רצתה לגדל את בנותיה בכפר ולא בעיר היא נאלצה להתפשר ולשכור בית ישן ורעוע. מספר שנים גרו אחותי ובני משפחתה בבית. הבנות הלכו למוסדות החינוך, אחותי פתחה משפחתון ועבדה במקצוע אותו למדה בצעירותה. בן זוגה עבד במקצועו בבניין עד שקרתה תאונה. הוא נפל מגובה קומה שלישית ונשאר נכה ובלי כושר לעבוד. לאחר החלמה לא פשוטה נשאר בן זוגה בבית והוכרז על ידי הביטוח הלאומי כלא כשר לעבודה ומאז הוא מקבל קצבת נכות. ושוב הגיעה הודעה מבעל הבית שברצונו למכור את הבית ויהיה עליהם לפנות אותו ושוב החל מסע חיפוש אחרי בית אחר להשכרה. אחותי נאלצה לנדוד עם המטלטלין פעם נוספת. בנוסף להרגשה הלא נעימה לעבור בכל פעם מבית לבית יש גם את העלות שכרוכה בכך. כל מעבר כזה מצריך הובלה וכדי לעשות את ההעברה בצורה רגישה ולשמור על החפצים לבל ישברו דאגה אחותי להיעזר בחברת פינוי והובלה. יש בדיחה במשפחה שלאחותי כדאי לפתוח חברת הובלה ובכך היא תחסוך הרבה כסף בכל מעבר מבית לבית. אבל הדבר אינו מצחיק. שוק הבתים להשכרה, בעיקר במקומות קטנים, מוכיח שכל בעל בית יכול לעשות חוזה עם דייר לתקופה של שנה, שנתיים ואחר כך לבקש את פינוי הדירה מסיבה כלשהי.
לפעמים התנאים מכריחים מעבר...
גם בבית הנוסף שאותו שכרה המשפחה התמקמה אחותי, המשיכה לעסוק בעבודת המשפחתון וקיוותה שעכשיו יהיה להם "שקט" לכמה שנים, בהתאם להסכם שנחתם ביניהם ובין בעל הבית. אחד הסעיפים, מהחשובים בהסכם, היה שהשכרת הבית היא לתקופה של שנתיים עם אופציה לתקופה נוספת. בוקר אחד התעוררה המשפחה למשמע רעשים בחצר. התברר שבעל הבית החליט לבנות סביב לבית בית נוסף, עוקף הבית הישן, ואחותי ובני המשפחה שלה מצאו עצמם באתר בנייה. בתחילה עוד ניתן היה לעבור מהבית לרחוב. מאוחר יותר ככל שהתקדמה הבנייה כך נסגר הבית של אחותי והסכנה גברה. אחותי שדאגה לילדים שנמצאים אצלה במשפחתון החליטה שהמצב אינו סביר והיא אינה יכולה להישאר בבית הזה. הבית מספר מי יודע כמה. והחלה בחיפוש בית חדש. גם הוא באותו אזור. לאחר חיפוש נמצא בית. מצבו הכללי של הבית לא עמד בדרישות של אחותי ובעל הבית השקיע בהחלפת מרצפות הבית, התריסים וסיוד הקירות. שוב צריך להזמין את חברת ההובלה. אמנם כל המעברים שאחותי עשתה היו באותו אזור אבל יש צורך בהובלה ובאנשי מקצוע הבקיאים באריזה, העמסה, פריקה ופרוק האריזות והנחת הציוד במקומו. ברוב המקרים הבית שאחותי משכירה היא הבית הישן שנמצא בנחלה כבית שני. זהו הבית שנבנה לפני שנים רבות על ידי בעלי המשק וכשההורים נפטרו נשאר הבן הממשיך בבית החדש ואת הבית הישן, ששופץ במקצת, הוא משכיר.
אני שעברתי מבית הורי לעיר ופעם אחת מדירה לדירה זוכרת את זה כדבר טראומטי ולא נעים ולכן אני מבינה את אחותי שחוששת, בכל פעם שהיא משכירה בית, מקבלת הודעה מצד בעל הבית על הצורך בפינוי. התקווה של אחותי שהפעם הדבר לא יקרה. בעל הבית אישר בעת חתימת החוזה בחתימת ידו את השכרת הבית לתקופה של שנתיים ואחר כך להאריך את החוזה. הבנות של שאחותי עזבו את הבית. אחת עברה לעיר הגדולה וגרה בשכירות עם חברים והשנייה נישאה והקימה עם בעלה את ביתה בעיר הקרובה. אחותי ובעלה גרים בבית ששכרו ומקווים לטוב. מצבה הכלכלי של אחותי לא אפשר לה לרכוש בית באזור. המצב לא אפשר לה לרכוש דירה בעיר, אפילו כדי להשכירה ובכסף שיכנס להשכיר בית במושב. המעבר מבית לבית עולה לא מעט כסף ובנוסף לשכר הדירה, שאינו נמוך, כל מעבר כזה מרושש את הכיס פעם נוספת.
איך מפנים דירה כמו שצריך? מי דואג להובלה?
כדי לחסוך מעט כסף בכל מעבר בית את עבודת סידור הציוד והריהוט עושה אחותי, בעזרת בני משפחה קרובים, בעצמה. חברת ההובלה מציעה את עזרתה, תמורת תשלום כשלהו, בסידור הציוד החשמלי והריהוט בהתאם לבקשת הלקוח. חייה של אחותי אינם קלים. בנוסף לשכר הדירה עליה לשלם גם הוצאות שוטפות כמו חשמל, מים, וועד מקומי ומיסים למועצה האזורית, זאת בנוסף לכלכלה, ביגוד ואחזקת רכב, שהוא מסט במקום כדי שניתן יהיה לנוע ממקום למקום, וכדי לא להיות תלויים בתחבורה ציבורית שגם היא לא נגישה. כדי להשיג את הכסף הזה צריכה אחותי, למרות שהיא בגיל פנסיה, 65, לעבוד כשכירה בגן ילדים במקום. כל שכרה משולם כשכר דירה לבעל הבית. לפעמים אני מצטערת שאינני בעלת ממון. אם הייתה לי אפשרות לתמוך באחותי מבחינה כספית הייתי עושה זאת וגורמת לה למעט שקט ומסירה ממנה את הדאגה שככל שמסתיים ההסכם עם בעל הבית הוא יכול להגיע ולדפוק בדלת עם בקשה לפינוי הבית. כיום גרה אחותי בבית כבר חצי שנה ויש לה לפי החוזה זכות לעוד שנה וחצי עד לחידושו. כולנו מקווים שזה יהיה הבית האחרון אליו תעבור אחותי. המצוקה בבתים באזור גורמת לבעלי הבית לבקש, וגם לקבל, שכר דירה חודשי גבוה למדי. לחשוב שמשכורת שלמה הולכת לתשלום שכר דירה זה דבר בלתי נסבל אבל בלתי נמנע. מיותר לציין שככל שהאדם מתבגר כך קשה עליו המעבר מבית לבית, ועוד בכל שנתיים בממוצע. הכוחות אוזלים, והקושי להתרגל למקומות חדשים מעיק. בעלי הבתים שמשכירים אותם צריכים לכבד את ההסכם במלואו ולאפשר לממש את האופציה לתקופה נוספת דבר שיאפשר מגורים לאורך כמה שנים בבית אחד. אם תזדקק להובלה או פינוי, שי פינוי דירה הם הפתרון עבורה!