תולדות בית ספר כפר דרום

ביום שני כ"ב חשון תשס"א - פיגוע באוטובוס שהסיע ילדים ומבוגרים מכפר דרום למוסדות החינוך בנוה דקלים.

נהרגו חברי היישוב: מירי אמיתי הי"ד

גבי ביטון הי"ד

הפצועים מן התופת שבחסדי ה' ניצולים - ילדי משפחת כהן: אורית, תהילה וישראל.

חלי חדד - תלמידת כיתה ג'.

אם ובנה - נורית ומתניה דייפני.

אמהות למשפחות: ליאורה אלפר,

רחל אסרף.

למחרת הפיגוע הוחלט על - הקמת התלמוד תורה ובית הספר לבנות.

על ידי מתיישבי כפר דרום בהדרכת הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א רב היישוב.

המנהלת הראשונה: רותי רוטשטיין.

משרד החינוך נערך להקמת התלמוד תורה וביה"ס לבנות בקרוואנים ופריקסטים (דואגים לתקצוב המורים ולמצוא מנהלת רשמית).

רחל כהן - התגייסה להיות המנהלת הרשמית (בברכת הרב מרדכי אליהו זצ"ל)

בעהי"ת

לאחר זמן קצר - שיפצו את המבנה הישן של חסלט לכיתות לימוד.

ובניסן תשס"א נחנך המבנה החדש. ושמו של התלמוד תורה נקבע על שם התנא רבי אלעזר איש כפר דרום.

בשנים הללו ביה"ס פעל בחיי שגרת חרום בצל פיגועים וירי פצמרי"ם - פצמ"ר אחד נפל על גג בית הספר בניסים גדולים בחסדי השם אין נפגעים. המורים לימדו והתלמידים למדו והתקדמו בתורה ובחכמה ויראת שמים.

אב תשס"ה - גרוש חבל עזה: לאחר הגירוש שוכנו המשפחות במלון פרדייז בבאר שבע.

והתלמידים: התלמוד תורה בישיבת בנ"ע אהל שלמה בבאר שבע.

בית ספר בנות במתנ"ס בית מוריה באר שבע.

חנוכה תשס"ו - עברו המשפחות להתגורר במגדלי איל אשקלון.

ומיקום כיתות התלמוד תורה ובית ספר לבנות נקבע במכללת אשקלון הישנה.

סוף שנה"ל תשס"ח - המנהלת רחל כהן פורשת והרב נעם כהן מתמנה כמנהל.

בחנוכה תשס"ט - בימי מבצע עופרת יצוקה כאשר לא היו לימודים רשמיים באשקלון. התגייסו המורים וההורים. הלימודים התקיימו במגדלי איל ובעין צורים.

אדר תשע"א - מעבר המשפחות מאשקלון ליישוב שבי דרום.

תמוז תשע"א - חנוכת התלמוד תורה במבניים הזמניים בבית ספר החדש בשבי דרום במועצה האיזורית מרחבים.

אלול תשע"א - התחלת שנת הלימודים תלמוד תורה ובית ספר לבנות בבית ספר החדש ביישוב שבי דרום.

בשערי תלמוד התורה כפר דרום ת"ו

תלמוד התורה כפר דרום, נקרא על שמו של התנא ר' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום הנזכר בתלמוד הבבלי מסכת סוטה (דף כ ע"ב). הת"ת הוקם בשלהי חודש מרחשון בשנת תשס"א, מתוך אש תופת של פיגוע מחבלים אכזריים באוטובוס שהסיע את ילדי כפר דרום שיחי' לבית ספרם שהיה אז בישובים עצמונה ונוה דקלים. בפיגוע זה נהרגו שנים מחברי הישוב, ונפצעו ברגליהם מבוגרים וילדים, ובהם ילדי משפחת כהן שיחי'.

כתוצאה מפיגוע זה הוחלט על הקמת תלמוד תורה ישובי, על מנת שילדי הישוב לא יאלצו ליסוע יום יום בדרכים בהם ארבו להם המפגעים, ועל פי ההלכה שאין להעביר ילדים ללימודם במקום הסכנה (רמב"ם הלכות ת"ת פ"ב ה"ו ועי' שו"ת עשה לך רב ח"ד,נב). בסיעתא דשמיא גדולה, נצטרפו להם כמה גורמים: הכנות מקדימות שנעשו שבועות ספורים קודם לכן, גורמים ממשלתיים ואיזוריים ורצון טוב של רבים מחברי הישוב וידידיו.

וכך, תוך כדי שנת הלימודים, קם הת"ת והפך לעובדה מוגמרת, תלמוד תורה לבנים ובית ספר תורני לבנות בכיתות א-ח.

במשך השנים היווה התלמוד תורה עוגן של יציבות לתושבי הישוב, וגם בזמנים הקשים של אירועי טרור קשים מחד, ואיומי עקירה וחורבן מאידך, המשיך להדהד קול התורה והחינוך ברמה, והפיח כוחות רבים בקרב ילדי הישוב ומשפחותיהם.

לאחר הגירוש מכפר דרום, המשיך המוסד החינוכי לצעוד בד בבד עם תושבי הישוב, תחילה במשך ארבעה וחצי חודשים בבאר שבע, עת בו שהתה קהילת כפר דרום בבית מלון בעיר. רובם של המורים היו חברי הישוב עצמם, ועל אף הקושי הנפשי העצום של היותם בעצמם מגורשים השוהים כפליטים במגורים ארעיים, התגייסו ללמד את תלמידיהם, ומנהלי הת"ת וביה"ס, הגב' רחל כהן והרב נעם כהן, הגיעו בנסיעה יום יומית מבתי המלון בהם שהו עם קהילותיהם בירושלים. עם מעבר הקהילה לאשקלון, היתה הדרישה הראשונה של נציגי החברים, לקבל קריה חינוכית לילדי הת"ת,

ואכן במשך למעלה מחמש שנים בהם שהו אנשי כפר דרום במגורים הזמניים באשקלון, ליווה הת"ת את הקהילה ותרם לחוסנה ועוצמתה, ומעולם לא פסק הלימוד מפיותיהם של תינוקות של בית רבן.

יציבותו של הת"ת לאורך כל התקופה הקשה הזו, ללא ספק עזר רבות לתהליך השיקום הנפשי של הילדים וממילא של המשפחות כולן. עם העליה לקרקע לישוב המתחדש "שבי דרום", היה זה אך טבעי שלא יפקד מקומו של הת"ת מהישוב החדש, וב"ה אנו זוכים עתה להקים את קול התורה מחדש, ולהמשיך את מסורת עשר השנים שעברו, ובעז"ה נזכה שיוסיף וילך.

עם הקמת הת"ת התגבשו הקו החינוכי ואבני היסוד הרוחניים המהווים את התשתית לתכנית החינוכית והלימודית:

דרך ארץ שקדמה לתורה, זיכוך המידות והבריאות הנפשית. יראת שמים, אהבת המצוות ודקדוקם. תורה, אהבתה, שקידתה, השאיפה לגדול בה והדרכה לבנין בתים של תורה.

עם ישראל, בחירתו ותפקידו בעולם. אהבת ישראל וישומה, ארץ ישראל, חביבותה ולימוד ערכה הרוחני יחד עם הכרתה המעשית. עם דגש על איזור כפר דרום, נחל גרר והמלחמה הרוחנית בפלישתים עד עצם היום הזה.

הגאולה, צפיית הישועה בימינו, לימוד הכיסופים שהיו במשך כל הדורות, דרך עליית החסידים ותלמידי הגר"א ועד ימינו אנו.

בסוגיא במסכת סוטה, העוסקת בדין אשה סוטה הראויה לקבל את עונשה, אך מחמת זכות שיש לה נדחה העונש, נסוב הדיון לכמה זמן יכולה הזכות להגן בעדה. לדעת ר' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום הזכות תולה לה לתשעה חודשים, כתקופת ההריון המביא חיים לעולם, שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע" ולהלן הוא אומר (תהלים כב) "זרע יעבדנו יסופר" – זרע

הראוי לספר. ומפרש רש"י בגמרא שם: "הראוי לספר - זרע הראוי לחיות ולספר שבחו של מקום". עם הקמת הת"ת בכפר דרום, מצאנו לנכון לקרוא את שמו על שם אותו תנא קדוש, אשר דרשתו בבית המדרש בכפר דרום לפני כאלפיים שנה, מתאימה כל כך למציאות החיים בכפר דרום וכיום:"זרע הראוי לחיות ולספר שבחו של מקום".

אנו תפילה לבורא עולם שיצליח בידינו במשימת הקודש של חינוך ילדי ישראל, ובחייהם בעז"ה יספרו סיפור שבחו של מקום, לאורך ימים ושנים טובות ונעימות.

הרב אברהם יעקב שרייבר רב הישוב "שבי דרום" (מתוך חוברת העשור לביה"ס)

על תולדות כפר דרום