מלחמת האזרחים בספרד נמשכה בין 1936 ו-1939.

לאחר כינון רפובליקה דמוקרטית במדינה התעורר מרד צבאי במטרה להחזיר את "ספרד הישנה" ולחזור לערכים הטובים  ההם.

המלחמה היתה אכזרית והרסנית והסתימה בנצחון הלאומנים, המכונים מאז ועד היום פאשיסטים.

כמובן שהענין היה מאד מורכב וכואב.

גם היום המדינה מורכבת מספרדים בשבעה עשר מחוזות שונים, שנבדלים בהגדרותיהם הלאומניות ובשאיפותיהם להגדרה עצמית ברמות שונות של אינטנסיביות. זה נע בין התנשאות אריסטוקרטית, בדלנות קטלנית (גם קטאלאנית וגם טרוריסטית, בתקופות מסוימות) והסכמה בשתיקה כשהצרכים הכלכליים בעייתיים.

ניתן להניח שגם אם הרפובליקנים היו מנצחים במלחמת האזרחים שהפכה למיני מלחמת עולם (בעיקר בין גרמניה הנאצית לצד הלאומנים לבין ברית המועצות של סטאלין לצד הרפובליקנים) ספרד לא היתה הופכת לדמוקרטיה כפי שאנחנו רגילים אליה (או חשבנו כך).

המשטר הלאומני שהפך מיד לדיקטטורה מגובה במשטרה חשאית במיטב המסורת המזרח אירופאית, למרבה "הפלא" החזיק מעמד עד שנות השבעים, עד למותו בשיבה טובה של פראנקו.

אבל כמו יהודי שמבקר בברלין ומהרהר למראה גרמני קשיש ברכבת "המממ... מה הוא עשה אז? במלחמה?" גם שאריות המלחמה ההיא עדיין מרחפות באבק היומיום הספרדי.

למשל כשמבקרים במקום היפהפה הזה.

בעיקול של נהר האברו שוכנת עיירה קטנה בשם מיראווט.

Miravet

מנזר (טמפלרי במקור) מבוצר חולש על נקודה איסטרטגית בנהר, שהיה עורק תחבורה חשוב בעבר.

היום הנהר עולה לחדשות רק כשהוא עולה על גדותיו.

באותה שבת הוא היה רגוע ומנומנם.

אם היה לכם ספק- אז יש אפילו רחוב היהודים...

שום דבר לא מספר על אחד הקרבות האחרונים במלחמת האזרחים, בו ננעץ מסמר אחרון ברפובליקה וכוחותיו של פרנקו שישבו ממערב לנהר הכריעו קרב אבוד מראש של לוחמי הרפובליקה.

שלטים קטנים מקשרים לדפי הסבר ותמונות מאז.

העיירה מצטיינת היום בשלוותה ובטיולי מים וחורשות.

כמעט אין זכר לענין ההוא, לפני כמעט מאה שנים.

במרחק חמש דקות משם נמצאת המעבורת האחרונה בספרד (בעולם?) שמונעת באמצעות זרם הנהר.

אין מנוע. אין כבלים שרתומים לאיזו בהמת עבודה.

רק נווט שמנווט בהתאם לזרם הנהר לאורך כבל קבוע.

ומקום אחר לגמרי.

בשמורת טבע לא הרחק מברצלונה, 

Parc Natural de Sant Llorenç del Munt i l'Obac

שוכן מין ישוב קטנטן בתוך הסלע.

מצבור של כמה בתים וחוות חקלאיות על שפת נהר לא גדול.

לפני מאות שנים גרו שם אנשים.

היום חלק ממנו הוא מלון קטן וחלק מוזיאון שלמעשה הוא דירה די מרווחת בתוך הסלע.

שלוש קומות עם קיר חיצוני אחד בלבד והכל נעשה בתוך הבית: מהדברים הרגילים, עבור בשחיטת חזירים ואפילו תא מאסר בקצה הבית, בפינה הימנית העליונה.

ההתישבות הזו החלה בתקופה הניאנדרטלית וכך היא נראית היום.

והקשר?

בפעם האחרונה שממש גרו במקום, לפני מאה שנה, היו אלה הקארליסטים, פלג פוליטי מלוכני חסר מעצורים (כשזה נוגע לאויביו) שבהמשך הצטרף ללא היסוס לפאשיסטים.

משום מה למשתנה קראו דון פדרו. אני מקווה שזה הגיע לו.

וסרטון מסחרר מהמשך הטיול בשמורה

ספר מומלץ על מלחמת האזרחים בספרד

מלחמת האזרחים בספרד

1936-1939

אנטוני ביוור