שנות התשעים

הקהל מתבקש לעצום עיניים

ערומים, רצים

מינים של מקלות אוחזים בידיים של סוגים שונים

כואב להם בקצות הצפורניים

הנעליים לוחצות על רגלי החופש והנוצות

פקידים שועטים על פנינו המתחלפים במהירות

ועיניהם אגוזים חתומים, אך מביעות תמיהה

רעלים שעמלנו והכנו תוצרת בית ואמינות עוצמת הדורות