האמנה לזכויות הילד

האמנה הבינלאומית לזכויות הילד/ה, שנכתבה על ידי מומחים רב תחומיים במשך 10 שנים, הינה המסמך המרכזי, החשוב והמקיף ביותר המגדיר את מכלול החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבסיסיות של ילדים בתחומי חייהם השונים: הגנה על עצם חייהם, על ביטחונם הפיזי והנפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בסיסיים כמו מזון וקורת גג, הבטחת זכותם לרכוש השכלה וחינוך, שמירה על זכויות האזרח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה בסביבות החיים השונות של הילדים: במשפחה, בבית הספר, בקהילה ובחברה. נקודת המוצא של האמנה היא ראיית הילד כאדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושא בזכויות ובחובות.

האמנה נכנסה לתוקף במדינת ישראל לאחר אשרורה ב-2 בנובמבר 1991. מאז המדינה מחויבת לקיום הוראות האמנה, לשמירה על זכויות הילדים המפורטות בה ולהתאמת חוקי המדינה להוראותיה.

בשנת 2000, חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. החוק נותן תוקף רשמי לזכויות התלמיד, מול החובות המוטלות עליו. חוק זה הוא ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו"ם. בכנסת יש גם ועדה מיוחדת לקידום מעמד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחקיקה הנוגעת בענין זה.​