Breishis bara = "in H's Mind was planned freely a design for"
Interpret Bara as "planned" ie blueprint, and then this makes sense: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת
H created the blueprint from which to make the universe, and as the last step, "vayechulu", 'rested' from putting it into action (instantaneously)!
...
Or it is also "freely-choosing to do", ie a plan that is freely made for the future, see below: re "ברא בראש" which is exactly like breishis! it must be Yecheskel hanavi's play on words or perush to breishis!
...
מובנים שונים של המלה "ברא" כבחירה ,כהפרדה ,כצמצום
"בראשית ברא אלקים" ברא שית בראThe word ‘bara’ effectively appears twice in the first two words:
מלבד המובן הפשוט של המלה "ברא", אפשר להבין אותה בדרכים נוספות:
(א) 'ברא' כבחירה: ביחזקאל (כא, כד) נאמר: "ויד בָּרֵא בראש דרך עיר בָּרֵא", ופירש הרד"ק שהוא מלשון "ברירה", לבחור. לפי זה, "בראשית ברא" פירושו: בראשית בחר ה' בשמים ובארץ, ליצור אותם.
(ב) 'ברא' כהפרדה: חלק גדול ממעשי ה' בימים הראשונים של הבריאה היו מעשי הפרדה: בין אור לחושך, בין מים למים ובין מים ליבשה. ביחזקאל (כג, מז) כתוב: "ובָרֵא אותהן בחרבותם", ופירשו רש"י ורד"ק שהוא קציצה וכריתה. אפשר לראות את המעשה הראשון של הבריאה כאחד ממעשי הפרדה אלו, ואם כן, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" משמעותו שה' הפריד בין שמים וארץ, או הפריד את השמים ואת הארץ כל אחד לשניים, או הפריד את השמים למים מעל ומתחת, והפריד את הארץ לים ויבשה.
(ג) 'ברא' כצמצום: לפי הקבלה, ה' כיביכול "צימצם" את עצמו לפני בריאת העולם כדי ל'פנות מקום' כביכול לעולמנו. אפשר להבין את "ברא" במובן של צמצום, על פי הפסוק (יהושע יז, טו): "עלה לך היערה ובֵרֵאתָ לך שם", ושם 'בראת' הוא במובן של פינוי מקום.
...
תנ"ך בכתיב מלא - יחזקאל פרק כא
https://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k1221.htm
כד ואתה בן-אדם שים-לך שניים דרכים, לבוא חרב מלך-בבל--מארץ אחד, ייצאו שניהם; ויד ברא, בראש דרך-עיר ברא. כה דרך תשים--לבוא חרב, את רבת בני-עמון; ואת-יהודה בירושלים,
...
מצודת ציון
"ויד" - מקום כמו יד אבשלום (שמואל ב יח)
"ברא" - מלשון ברירה כמו ברו לכם איש (שמואל א יז)
...
AR: So it is a matter of WILL! ie H' CHOSE to make heaven and earth, with FW!
So maybe Breishis means in H's MIND.
...
רש"י על יחזקאל כא כד
"שים לך שנים דרכים" - כמו שהוא מסיים המקרא
"ויד ברא בראש דרך עיר" - פנה לך מקום בראש דרך שאתה בה עשה לך כמין דרך מפוצלת[1] לפרשת דרכים אחד פונה לימין ואחד פונה לשמאל
"יצאו שניהם" - שני הדרכים
"ויד ברא" - מקום פנוי מן קוצים והברקנים (אישרטי"ר בלע"ז) ודוגמתו בספר יהושוע (יהושע יז) עלה לך היערה ובראת לך שמה ועוד כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראת (יהושע יז) ומנחם חברם כולם לשון ברירה כמו ברו לכם איש (שמואל א יז) ברא לישנ"ט בלע"ז
^ בכל הדפוסים מופיע מפולצת, אך ברור שזו ט"ס, והגירסה הנכונה היא מפוצלת, וכפי שמופיע גם בתנ"ך הכתר.
....
מלבי"ם על יחזקאל כא כד
"שים לך שנים דרכים", צוה לו שיצייר שנים דרכים מחולקים המוכנים "שיבא בם חרב של מלך בבל", ושיצייר ששני הדרכים יוצאים מארץ אחד שהוא ארץ כשדים, "ויד ברא", שבסוף כל דרץ יצייר מקום פנוי, "בראש דרך עיר ברא", שבראש כל דרך משני הדרכים יפנה עיר אחת ויכרות אותה להיות מקום פנוי אל מחנה נ"נ, לסימן שבכ"מ שיבא באחת משני הדרכים יכרית ויברא את העיר ויעשה שם יד ומקום למחנהו:
ביאור המילות
"ויד". מקום כמו ויד תהיה לך מחוץ למחנה:
"ברא". מופנה ע"י כריתה, כמו וברא אתהן בחרבותיו:
" עיר ברא". עיר שנכרתה והופנה מקומה, וברא ציווי, שתפנה יד ותפנה עיר:
.. .
This usage also fits with blueprint etc bec it is about numbers and names ie like equaiotns/descriptions rather than the objects themselves,
https://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k1040.htm
כו שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכולם, בשם יקרא
...
We have Free Will, but the overall nature of our neshama is pure: 'bara li elokim' = H imbued inme the ability of free choice:
https://www.mechon-mamre.org/i/t/x/x2651.htm
יב לב טהור, ברא-לי אלהים; ורוח נכון, חדש בקרבי.
So we able to freely choose to do evil, but our basic nature is pure.
..
תנ"ך בכתיב מלא - שמואל ב פרק יב
https://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k08b12.htm
יז ויקומו זקני ביתו, עליו, להקימו, מן-הארץ; ולא אבה, ולא-ברא איתם לחם. יח ויהי ביום השביעי, וימת הילד; וייראו עבדי דויד להגיד לו כי-מת הילד, כי אמרו הנה בהיות הילד חי דיברנו אליו ...
מצודת ציון
"ברה" - היא אכילה מועטת כמו (לעיל ג לה) להברות את דוד
:רש"י על שמואל ב יב יז
"ולא ברה" - לשון אכילה כמו (לקמן יג ו) ואברה מידה
...
ירמיהו פרק לא פסוק כא - עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר.
..
This is Aramaic, so bara is "bar":
https://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k3402.htm
לח ובכל-די דיירין בני-אנשא חיוות ברא ועוף-שמיא, יהב בידך, והשלטך, בכולהון; אנת-הוא, רישא די דהבא. לט ובתרך, תקום מלכו אוחרי--ארע מינך; ומלכו תליתאה אוחרי די נחשא, די תשלט .