על הקשר בין בני האדם לבעלי החיים

"וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (בראשית ב, כ): על הקשר בין בני האדם לבעלי החיים בעת העתיקה" - יום הכנס השנתי של החוג למקרא במכללה האקדמית גורדון

החוג למקרא במכללה האקדמית גורדון יקיים כנס אקדמי מיוחד שלא היה כדוגמתו קודם לכן. הכנס יעסוק בנושא הקרוב לליבו של כל מי שמגדל בביתו כלב או חתול או אפילו חיית מחמד יותר קטנה – היחס בין בני האדם לבעלי החיים בעת העתיקה. ראשיתו בתנ"ך ממש בבריאה כשאלוהים בורא את החיות שיהוו חברה לאדם, והאדם קורא "שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (בראשית ב 20). אכן, מאז שחר ההיסטוריה הצליח האדם לביית חיות מסוימות ואת האחרות לצוד למאכל.  את אלו שהצליח לביית הוא סיגל לצרכי קיומו ולהיות לו לחברה. ביום זה תתקיימנה חמש הרצאות המקיפות את התרבויות העתיקות: ד"ר עידן ברייר מאוניברסיטת בר אילן ירצה על יחסם של אלים ובני אדם לחיות השדה במיתוסים המסופוטמיים. פרופ' נילי שופק מאוניברסיטת חיפה ומגורדון תרצה על "המיקי מאוס הראשון" בתולדות העולם – מדוע במצרים העתיקה יש ציורי חיות הנוהגות כבני אדם. פרופ' טובה פורטי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב תרצה על ציפורים בספרות החכמה, ובמקרא בכלל. פרופ' יעל שמש מאוניברסיטת בר אילן תרצה על מעמדם של בעלי החיים במקרא וביהדות. יום זה יחתם בהרצאתה של מרצה ומדריכה בחוג למקרא בגורדון - ד"ר ליאת סובולב-מנדלבאום, בנושא יחסי הגומלין בין הכלב לאדם בספרות חז"ל. בלבו של היום יתקיימו סדנאות לסטודנטים של החוג ובהן ידונו הטקסטים המקראיים. יום מיוחד זה, כבכל שנה, מיוחד להעשיר את הסטודנטים להוראת המקרא כאשר הוא מזמן להם למידה המקיפה את הנושא הנבחר מזוויות מגוונות הקשורות במקרא ובעולמות הנושקים לו