קופה קטנה לאקטיביזם - וועדת תמיכה ביוזמות שטח
صندوق صغير للنّشاط - لجنة دعم المبادرات الميدانيّة
קופה קטנה לאקטיביזם - וועדת תמיכה ביוזמות שטח
صندوق صغير للنّشاط - لجنة دعم المبادرات الميدانيّة
קרן DISRUPT הינה קרן משפחתית בריטית הפועלת באנגליה ומחוצה לה. הקרן תומכת בשיבוש, הפרעה ואיתגור של סדר היום הפוליטי, החברתי-כלכלי, והמגדרי הקיים בארץ. הפעילות והארגונים הנתמכים על ידי הקרן מקדמים סדר יום חדש, שאינו משלים עם גזענות, הפרדה, נישול, הדרה ממשאבים, ניצול עובדים, סקסיזם ושוביניזם כברירות מחדל. בכך מטפחת הקרן חזית שינוי רדיקלית רחבת-היקף המושתת על סולידריות של מאבקים מקבילים, משותפים, ומגוונים, ותפיסה כוללת של צדק על סוגיו.
סדר היום הציבורי הנוכחי מקדם תרבות של ייאוש; מדיניות חברתית-כלכלית קפיטליסטית המשרתת את האינטרסים של בעלי הון מעטים על פני טובת הכלל, מקדשת צמיחה כלכלית על פני כל ערך אחר, ונועלת את רוב הציבור מחוץ לתחומי השוק, משאביו ורווחיו. משטר פוליטי של גזענות ממוסדת מקדם מדרג של אזרחות, מעניק פריבילגיות לקבוצות קטנות, ושולל את זכויותיהן של האחרות בשלל אמצעי הפרדה, אפליה, דה-לגיטימציה, נישול, והפחדה. נורמות חברתיות-תרבותיות פטריארכליות פועלות נגד יותר ממחצית האוכלוסייה, ובחסותן מחריפות תופעות של אלימות נגד נשים, סקסיזם, אפליה כלכלית, ואלימות קווירופובית.
מנגנונים אלה בהכרח קשורים ותלויים זה בזה. פעולתם המשולבת יוצרת רושם מייאש של העדר אופק פוליטי. הם אחראים לא רק לעוולות העבר ולמציאות הנוכחית, אלא גם מגבילים את היכולת שלנו לדמיין עתיד אחר, לא כל שכן לפעול ולהיאבק למענו. תפיסת השינוי של DISRUPT מבוססת על ההכרה בכך שפרוק מנגנונים משולבים אלה מחייב גם הוא פעולות משולבות ומגוונות הלוקחות בחשבון את כל רבדי הדיכוי וכלל נפגעיו. כדי לקדם שינוי כזה, DISRUPT פועלת בשלושה רבדים חיוניים: התארגנויות - תמיכה בהרחבה, טיוב, והצמחה של ארגונים, קבוצות, ויוזמות; אנשים - תמיכה ליווי והעצמה של אקטיביסטיות.ים מקומיות.ים; ורעיונות - יצירת מרחב לשיח ופיתוח כלים של חשיבה רדיקאלית.
קופה קטנה לאקטיביזם - וועדת תמיכה ביוזמות שטח היא וועדת פעילות.ים הפועלת במודל השתתפותי של קבלת החלטות על תמיכה בפעילות שטח ישירה וקצרת מועד, העומדת בהלימה עם חזון הקרן. הוועדה הינה פרויקט משותף של הקרן עם עמותת תשרין, במסגרתו מונו 12 פעילות.ים מתחומי פעילות מגוונים לכהן כוועדת מענקים הממליצה לקרן על תמיכות ביוזמות שטח שוטפות.
במי תתמוך הוועדה:
התמיכה מיועדת לקבוצות המייצגות קהילות מדוכאות או המנסות לחבר בין מאבקים שונים של קהילות מדוכאות. עדיפות תינתן ליוזמות שלהערכת הוועדה יתקשו להגיע למקורות תמיכה חלופיים. התמיכה אינה מיועדת לעמותות, אך הוועדה תשקול את התמיכה כאשר מדובר ביוזמות עצמאיות שצמחו מתוך פעילות של עמותות או בפעילות יוצאת דופן שמאתגרת את תהליכי הדה-פוליטיזציה בחברה האזרחית (למשל קואליציות המאתגרות את הסגרגציה, יציאה מתחום ההתמקצעות של הארגון לפעולה פוליטית רחבה יותר).
הוועדה מייחסת חשיבות גם להיבטים מבניים כגון התנהלות דמוקרטית בתוך הקבוצה וקיום מנגנונים למניעת/טיפול באלימות מינית בתוך הקבוצה. קבוצה שקיבלה תמיכה מהוועדה תוכל לבקש שוב תמיכה בחלוף חצי שנה מהתמיכה הקודמת. תמיכה בפעם השלישית תוכל להינתן רק במקרים מיוחדים ולפי שיקול דעת הוועדה.
במה תתמוך הוועדה:
היוזמות שייתמכו במסלול זה הן יוזמות המקדמות זכויות אדם וזכויות חברתיות ותרבותיות, זכויות בעלי חיים, ובדגש על התארגנויות ופעילויות שטח של קבוצות/קהילות מדוכאות.
בין היתר, הוועדה מעוניינת להכיר ולתמוך בפעילויות העוסקות ב:
מאמצים לחיזוק החיבורים, הסולידריות החברתית וההתארגנות הפוליטית בתוך החברה הפלסטינית, כולל יוזמות הנאבקות בפשיעה ובנשק.
התנגדות לתהליכי הפשיזם, הגזענות והדה-הומינזציה המתרחשים בחברה היהודית בישראל.
פעילות המתנגדת למלחמה, מיליטריזציה, לרצח העם והמשך משטר האפרטהייד.
הוועדה תומכת רק ביוזמות/פעילויות שהן פוליטיות במהותן ועוסקות בשורש הבעיות להבדיל מכאלה שעוסקות רק בסימפטומים (לא צדקה, לא שירותים חברתיים נטולי ניתוח פוליטי מעמיק, וכו').
הוועדה מייחסת חשיבות גדולה לייצוג עצמי ולהתארגנויות שתורמות להעצמה והצמחה של הפעילות החברות בקבוצה.
הועדה מעדיפה פעולות שיש בהן פוטנציאל להתרחבות (הגעה ליותר אנשים, יותר מקומות, ...) ולחיזוק תשתית (מה שיאפשר המשך בר קיימא של הפעילות לטובת המטרה).
פעולות שיתמכו בערוץ זה יכולות להיות: פעילויות שטח ואירועי מחאה למיניהם, כנסים וימי עיון, סמינרים ופעילות גיבוש/למידה לקבוצות פעילות, פעילויות קהילתיות חינוכיות, קמפיינים וכו׳. הוועדה נוטה שלא לתמוך בהוצאות שכר או הוצאות קבועות וחוזרות.
גובה התמיכה הסטנדרטי עבור פעולה יהיה 5,000 ₪ אך לפי הצורך תאפשר הוועדה תמיכות בטווח של לא פחות מ2,000 ₪ ושלא יעלה על 7,000 ₪. בסך הכל, יחולקו כארבעים תמיכות בשנה בחלוקה של כעשר פעולות ברבעון.
איך פונים לוועדה ותהליך בחינת הבקשה:
הפנייה לוועדה מתבצעת באמצעות מילוי טופס אונליין המופיע מטה. בעת מילוי הבקשה תצטרכו לבחור חבר.ת ועדה שיכול.ה לקדם ולהרחיב על היוזמה למול שאר החברות. אם אתם לא מכירים חברות ועדה – תוכלו לקרוא עליהם עוד בהמשך.
בחינה והצבעה של כלל חברי הועדה על הבקשות תערך פעם בחודש. כל הבקשות שייכנסו במהלך החודש ייבחנו עד ה-5 לחודש העוקב, ומספר ימים לאחר מכן תתקבל תשובה באם הבקשה אושרה או נדחתה.
בתקופת בחינת הבקשה על ידי חברות הוועדה ייתכן ותתבקשו לספק מידע נוסף או לענות על שאלות שיעלו חברי הועדה. תקבלו על כך אימייל לכתובת האימייל שציינתם בפנייתכם.
במה ובמי לא תתמוך הוועדה:
לכל הפחות הוועדה מבקשת לפעול על פי העיקרון של do no harm. בהתאם, לא תתמוך ביוזמות שמקיימות או מקדמות נורמליזציה בכך שלא מכירות ביחסי הכוחות בין ישראלים ופלסטינים ולא נוקטות עמדה ברורה נגד דיכוי. בנוסף, הוועדה לא תתמוך בארגונים שמקדמים זכויות של קבוצה אחת אך בה בעת באופן אקטיבי חותרים תחת זכויות של קבוצות אחרות.
מה נעשה עד כה:
מאז הושק הפרויקט ב-2022 נתמכו באמצעותו מעל 50 יוזמות שטח בסכום כולל של יותר מ 300 א' ₪. עבודת הועדה אפשרה את פיזור הכספים על פני מאבקים שונים באזורים שונים בארץ והרחיבה את הנגישות למשאבים עבור פעילים ופעילות שלא היו מגיעים לקרן אחרת. בוועדה כיהנו 14 חברים במשך שנתיים. חלקם ממשיכים הלאה לתקופת כהונה נוספת.
איך תינתן התמיכה וכיצד מדווחים על הפעילות:
התמיכה היא עבור כיסוי הוצאות ישירות של הפעילות ואינה מענק תמיכה. לאחר אישור התמיכה על ידי הוועדה, מבקשי התמיכה יתבקשו להציג לעמותת תשרין חשבונית ואישורי מס מתאימים שכנגדם יבוצע התשלום. ככלל אצבע, התשלום יוסדר כשבועיים/שלושה לאחר קבלת המסמכים הנדרשים. כעקרון, המודל בנוי בכדי לאפשר תמיכה מהירה בסמוך למועד הבקשה, אך הדבר תלוי בהשלמת המסמכים המחויבים על ידי הפונים לקרן.
לאחר ביצוע הפעילות, יעבירו יוזמות שקיבלו תמיכה דיווח נרטיבי קצר לוועדה באמצעות לינק שיישלח אליהם.
הכירו את חברי.ות הוועדה
אורן זיו: צלם עיתונות, מייסד שותף של קולקטיב הצלמים אקטיבסטילס, וכתב קבוע במגזינים 972+ ושיחה מקומית. החל מ-2003 מתעד ומעורב במגוון מאבקים חברתיים ופוליטיים בישראל ובשטחים הכבושים, עם דגש על מאבקים של קהילות ואקטיביסטים.
ג'מילה הרדל: מנכ"לית עמותת אזרחים למען הסביבה, מהדמויות הבולטות והמובילות בתנועה הסביבתית, השתתפה בהובלת מאבקים סביבתיים רבים, ביניהם המאבק בתעשיות המזהמות במפרץ חיפה, ומובילה מספר פרויקטים שמטרתם קידום עשייה סביבתית והעלאת השפעת החברה הערבית על מדיניות סביבה ואקלים, הכשרת פעילים לפעילות סביבתית, ליווי קבוצות מקומיות וייצוג בהליכים משפטיים נגד גופים מזהמים.
ראפת אבו עאיש: פעיל חברתי מהנגב, מחנך ומלווה נוער שנים רבות. בנוסף ראפת הוא מנכ"ל עמותת הראבה - לפיתוח קהילתי ויוזמות תרבות, שנוסדה בשנת 2020, ופועלת לפיתוח סצנת התרבות בנגב ובקהילות הערביות וכן לפיתוח מבנים חברתיים והעצמה כלכלית.
רואן בשאראת: מובילה את "ועידת יפו לערים מעורבות" במכללה האקדמית תל אביב יפו. מנהלת שותפה לשעבר של עמותת סדאקה רעות- שותפות נוער ערבי יהודי. פעילה בארגונים ותנועות שונות ומכהנת כחברת הנהלה בעמותת "בית סיסטם עאלי" וב"זזים בקהילה". במקביל עוסקת בהנחיית קבוצות דיאלוג והעצמת נשים.
סאמח עיראקי: עו"ד, פעיל פוליטי וחברתי, יזם עשרות יוזמות חברתיות והקים עמותות. לאחרונה הצטרף כחבר בוועד המייסד של ארגון "חוריה", הפועל להעצמת השיח נגד הכיבוש. מאז 2009 ועד היום הוא מכהן כסגן ראש עיריית טירה.
סירין ג'בארין: כתבת שטח, עורכת ופעילה פוליטית. בעלת תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים, וכעת סטודנטית למשפטים. ממייסדי התנועה המאוחדת באום אל-פחם נגד הפשע המאורגן, ועמותת תנועת אלכּראמה להגנה על עצורים פוליטיים.
שיר ברבי: אשת חינוך, מנחת קבוצות דו לאומיות ופעילה פמיניסטית. החל מ-2012 עובדת במסגרות חינוכיות-פוליטיות כמו סדאקה רעות, בית סיסטם עאלי וספריית גן לוינסקי. בנוסף, פעילה בתנועות ויוזמות פמיניסטיות ביניהן פרופיל חדש, דיאלוג נשים ישראלי פלסטיני ותנועת להטב"קים נגד פינקווש.
שירלי קרוואני: פעילה חברתית פמיניסטית מזרחית. ממייסדות "חי.ה -פורום להטבי מזרחי" וחברת דירקטוריון ב"שוברות קירות". עובדת סוציאלית קהילתית ויועצת לקידום מעמד האישה, מרצה ומדריכה בעבודה סוציאלית. אמא של דניאל ומעיין.
עלמה בק: ממקימות ומובילות ההתארגנות האזרחית ״תרבות של סולידריות״. אקטיביסטית ומארגנת קהילתית (community organizer) במגוון התארגנויות בלתי פורמליות וא-היררכיות שנאבקות לצדק, שיוויון וחירות לכל בין הירדן לים.
עדי וינטר: פעילה פמיניסטית מזרחית לשחרור בעלי חיים וזכויות אדם. מנהלת קמפיינים בתחומים שונים ועובדת במיזם המכללה.
עומר אלעד: פעיל למעלה משני עשורים בקהילה הטרנס-קווירית, נגד הכיבוש ולמען שחרור בני אדם ובעלי חיים. כיום מנכ"ל עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית (AKA טרנסג'נדרים למען צדק חברתי) הפועלת לקידום הקהילה הטרנסית תוך קריאה פוליטית הצטלבותית של הזהות הטרנסית. אמן לשעבר, עובד סוציאלי לנצח, הורה טרי, ומאמין בתקווה רדיקלית.
כפאח עבד אלחלים: סיימה תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, ולימודי תואר שני במדיניות ציבורית וממשל. עבדה בעבר במספר ארגונים לרבות רופאים לזכויות אדם ויד ביד לחינוך דו לשוני. בשנים האחרונות עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, ערכה את אתר העוקץ בערבית ועבדה כעורכת במגזין תוהו לאמנות. כיום היא חברה בפרוייקט מכתוב مكتوب המוקדש לתרגום ספרות ערבית לעברית.
לאה היילו: כותבת, יוצרת וחוקרת תרבות ותהליכי דה-קולוניזציה. מייסדת- שותפה בתנועת קולאקטיבי.ת, תנועה לתרבות שחורה מקומית.
מרווא אבו ג'וליה: מרווה אבו ג'וליה, יזמית ופעילה חברתית מביר אלסכה (זמר). כיהנה כיושבת ראש אגודת האקדמאים והצעירים בזמר. מנתחת התנהגות במוסדות חינוך. בעלת תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בר אילן. מנחת קבוצות נוער וקבוצות קהילתיות ואקדמאיות. חברה בוועד המנהל של עמותת תשרין.
נעה פרימן: היא פעילה ומחנכת פוליטית. בחמש השנים האחרונות היא מנהלת את "כאן זה לא אולפן" - בית ספר אלטרנטיבי לשפות.
הודא אבו עובייד: פעילה חברתית ומשפטית, עובדת כרכזת סנגור מקומי בפורום דו קיום בנגב ועבדה בעבר בגישה. חברה בקבוצה המייסדת של תנועת "פראוור לא יעבור".