https://sports.walla.co.il/item/2694708
הדפוס המקובל לפיו נשים פחות טובות מגברים בספורט מגיע קודם כל מהתודעה שלהן. ד"ר אילן תמיר מציג מחקרים שהוכיחו: כשאישה לא יודעת שגבר מתחרה בה, הסיכוי שלה לנצח עולה לאין שיעור.
ההנחה שגברים טובים יותר מנשים בספורט נגזרת בהרבה מקרים, לא תאמינו, מעצם קיומה של ההנחה. האם באמת אפשר לומר באופן קטגורי שנשים פחות טובות מגברים בספורט? אל תהיו כל כך בטוחים.
גם אם גברים ונשים לא מתחרים האחד בשני בספורט, להוציא מקרים וענפים חריגים, נדמה שההישגים של הגברים טובים בהרבה. מבט חטוף על לוחות הזמנים ומדדי הגבהים מלמד על יתרון בולט לספורט הגברים. עם זאת, ההשוואה הכמעט טבעית הזאת, צריך לומר, אינה הוגנת. ראשית, ספורט הוא לא רק כוח, מהירות וסיבולת. העליונות של גברים באתלטיקה, בשחייה ובענפים אחרים שמתמקדים בערכים אלו היא ברורה לגמרי. אולם גברים לא בהכרח משיגים תוצאות טובות יותר בפעילויות שדורשות ריכוז, דיוק או רוגע. מדליית הזהב של הקלעית הסינית ג'אנג שאן במשחקים האולימפיים בברצלונה (1992), כשתחרות הירי לצלחות חרס הייתה עוד מעורבת לגברים ולנשים, המחישה היטב את הטענה.
https://www.israelhayom.co.il/article/858905
אי שוויון חי ובועט בכל מקום, אך הספורט בישראל לוקח את כולם בהליכה. קשה להיות ספורטאי במדינת ישראל, קשה פי כמה להיות ספורטאית במדינת ישראל. ככה, בשביל הספורט, אציג בפניכם מספר דוגמאות שימחישו את אי-השוויון המגדרי פה.
בינואר 2020 העביר משרד התרבות והספורט תמיכה מיוחדת לחיזוק השחקן הישראלי בסך 15 מיליון שקלים. מתוך סכום זה הועבר לקבוצות כדורסל הגברים 14.25 מיליון שקלים, ולקבוצות הנשים העבירו סכום מגוחך של 750 אלף שקלים. בענף הכדורסל לדוגמא, ליגת הגברים חתומה על הסכם שיווק על סך 14 מיליון שקלים, ליגת הנשים קיבלה הצעה על סך 500 אלף שקלים. בתקופת הקורונה הקצתה המדינה סכום של 110 מיליון שקלים לטובת תמיכה בענפי הכדור בעקבות פגיעת המגיפה. גם כאן הגברים קיבלו 110 מיליון שקלים. הנשים? נכון, 0 שקלים.
כדי לקדם שוויון אמיתי בעולם הספורט, אנו צריכים לשנות את התודעה החברתית, לחשוף ילדים וילדות מגיל קטן לעולם הספורט. ילדה שגדלה ורואה בסביבתה בעיקר בנים שעוסקים בספורט, התודעה הנתפסת בראשה שספורט הוא עניין של גברים. לכן יש סיכויי נמוך שאותה ילדה תהיה ספורטאית מצליחה.
https://www.israelhayom.co.il/sport/article/8942893
הספורט כיום מוכר כבעל חשיבות ותרומה אישית ולאומית רבה. השתתפות גבוהה של האוכלוסייה בפעילות ספורטיבית תורמת לאורח חיים בריא ומקטינה את ההוצאות על הבריאות, מעשירה משביחה את ההון האנושי, ומשפיעה בצורה ישירה וחיובית על התמ"ג.
הפערים המגדריים הקיימים בספורט בישראל מגדילים את הפער הממוצע בין ישראל לבין מדינות מפותחות בהשתתפות בספורט כמנוע של צמיחה, וכן, גם מגדילים את אי השוויון החברתי כולו בין גברים ונשים. ילדות ונשים רבות אינן זוכות להשתתף בספורט בצורה פעילה, לכן בפועל הן ממודרות מהיתרונות שהוא מקנה: התפתחות אישית, משמעת עצמית, הישגיות, עבודת צוות וקבלת החלטות.
בדצמבר 2021 שר התרבות והספורט, ח"כ חילי טרופר, העביר החלטת ממשלה הדורשת להקים ועדה ציבורית-מקצועית לבדיקת נושא קידום נשים בספורט. ועדה זו תבחן את הנושא ב-4 תתי ועדות שיעסקו במבנה ובתקציב, רשויות מקומיות, תקשורת ושינוי עמדות ובענפי העל כדורגל וכדורסל. הוועדה תבחן ותמליץ על תכנית אופרטיבית לקידום נשים בספורט. כיום הנושא של מדיניות קידום ספורט הנשים, הינו בליבן של תכניות העבודה והתכניות האסטרטגיות של משרד התרבות והספורט.
https://www.youtube.com/watch?v=-ym42lV1ka8
בסרטון אנו רואים מקצה של מירוץ שליחים 4x100 באליפות העולם באתלטיקה בשנת 2019 , המקצה הוא משולב עם 2 גברים ו2 נשים לכל נבחרת, נבחרת פולין הייתה הנבחרת היחידה עם אישה כרצה אחרונה, האישה הייתה ראשונה בפער של כ 5 שניות, אך 50 שניות אחר כך ( אחרי מאה מטר ) עקפו אותה כ-4 גברים, מה שגרם לפולין לסיים במקום החמישי במקצה ולא לזכות במדליה.