העבודה על האלימות במגרשי הכדורגל הייתה עבורי מעניינת אך גם מאתגרת. נושא האלימות חשוב ורלוונטי, אבל התהליך של חיפוש מקורות, ניתוחם, וכתיבת המסקנות הרגיש לעיתים מתיש. הרגשתי שלמרות שהתקשורת מדברת על הבעיה הרבה, הפתרונות שנדונו לא תמיד באמת מיושמים בשטח, וזה גרם לי לתסכול מסוים בזמן העבודה.
החלק של הסקר היה אולי הכי מעניין, כי זה אפשר לי לראות איך אנשים באמת תופסים את התופעה. הופתעתי מהתשובות – מצד אחד, אנשים מבינים שהאלימות קיימת ורואים בה בעיה, אבל מצד שני, זה לא תמיד מונע מהם להגיע למשחקים. זה המחיש לי כמה מורכב הנושא ושאין לו פתרון אחד ברור.
מבחינת הכתיבה עצמה, היה לי קשה להרחיב על חלק מהנושאים, במיוחד כשחזרתי שוב ושוב על אותן מסקנות מהמקורות. הרגשתי שאני חוזר על דברים שכבר ידועים, והיה מאתגר למצוא זווית חדשה שתוסיף ערך. בנוסף, עיבוד הנתונים מהסקר דרש ממני דיוק וזה היה פחות החלק שאני נהנה ממנו.
בסופו של דבר, למרות שהעבודה הייתה פחות מהנה עבורי, אני כן מרגיש שלמדתי ממנה הרבה – על איך התקשורת משפיעה על תפיסות של אלימות, על דרכי ההתמודדות עם הבעיה, וגם על כמה מסובך למצוא פתרון אמיתי. זה גרם לי לחשוב מחדש על איך דברים מוצגים לנו ואיך זה משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים אותם.