תיאוריית השימושים והסיפוקים: הכוונה היא שהנמען משתמש באמצעי התקשורת כדי לספק את הצרכים שלו. בני האדם נוטים להיחשף לאמצעי תקשורת ההמונים באופן סלקטיבי. כל אדם בוחר את אמצעי התקשורת המועדף עליו, את מינון החשיפה הרצוי לו ואת התכנים המעניינים אותו לפי הצרכים שלו. יש לשים לב, אדם יכול לספק את צרכיו בדרכים שונות והצרכים יכולים להשתנות כל הזמן. הצרכים הם:
צרכים אסקפיסטים (Escape בריחה מהמציאות) – הסחה, בריחה מהשגרה, הפגת מתחים, הדחקת צרות ובעיות.
צרכים חברתיים – יחסים אישיים וחברתיים, צפייה משותפת כהתחברות לאחרים, צפייה בתכנים מסוימים כדי להיות חלק מהחברה (כולם מדברים על...).
צרכים רגשיים - חיזוק הערכה עצמית, השתתפות ברגשות של המשתתפים (צער, שמחה, כעס וכד').
צרכים שכליים (קוגניטיביים) – ידע והבנה, הסקת מסקנות. מעקב, לדעת מה קורה, לדעת על מה מדברים.
ספורט ולאומיות
לאומיות - קבוצת אנשים שלא מכירה אחד את השני באופן אישי אך חבריה חולקים תחושת שותפות וסולידריות חזקה. גם אם איני מכיר את שאר חברי הקהילה, אני מתגייס לעזרתם בצורות שונות ומצפה ליחס דומה מצד האחרים שאיני מכיר. חברי הקהילה הלאומית לרוב חולקים מסורת דומה, טריטוריה, השקפת עולם מורשת ועוד.
תחושת הלאומיות מחדדת את הדמיון שבין חברי הקבוצה ואת השוני שבין הקבוצה "שלנו" לקבוצות "אחרות". הספורט הוא אחד האמצעים הנפוצים לחיזוק תחושת לאומיות.
תרבות דיגיטלית- פייק ניוז
פייק ניוז: (fake news): הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון מתוך אינטרס ולצורך יצירת רווח. זה יכול להיות רווח כלכלי, פוליטי, עסקי, חברתי או תדמיתי. פעמים רבות הן זוכות לשיתופים, צפיות ואזכורים רבים בהרבה מאשר ידיעות מאומתות, שלרוב יהיו פחות סנסציוניות (מרעישות). בעידן התרבות הדיגיטלי, היקפי הידיעות המזויפות הולכים וגדלים. הסכנה - השיתוף ברשתות החברתיות מאפשר לידיעות שקריות להתפשט ולהפוך לוויראליות בקצב בלתי ניתן לריסון וללא יכולת לבחון את אמיתות המידע.
תיאוריות בהקשר לצפייה בתכנים אלימים
תיאוריית החיקוי: צרכני תקשורת שנחשפים לתכנים אלימים יכולים לחקות את ההתנהגות האלימה שהם רואים בתקשורת.
בטווח הקצר - התנהגות אלימה לאחר צפייה בסרטים אלימים או תוך כדי משחק מחשב אלים.
בטווח הארוך - לומדים שהדרך לפתור בעיות באלימות היא לגיטימית ושגרתית.
תיאוריית החיזוקים: צריכת תכנים אלימים אינה משנה התנהגות, אלא מחזקת מה שכבר קיים: קהל שיש אצלו פוטנציאל לאלימות יתעורר יותר להתנהגות אלימה וקהל שדוחה התנהגות אלימה ידחה אותה עוד יותר.
תיאוריית העוררות (גירוי לאלימות): תכנים אלימים מעוררים אלימות. צפיה באתגר אלים בטיקטוק או סרט אקשן או אפילו תוכן אלים בחדשות, עלול לעורר התנהגות אלימה (קהל שיוצא לרחוב ומתנהג באלימות לאחר שצפה בשידור משחק ספורט אלים או ביציאה מסרט קולנוע אלים וכן הלאה).
תיאוריית הזיכוך (קתרזיס): תוקפנות בתקשורת דווקא תפחית התנהגות אלימה. הקהל שצובר מתחים ביום יום, "פורק" את המתחים בצפייה באלימות (במקום להתנהג באופן אלים). לדוגמה, צפייה בסרט אקשן או קרב אגרוף או ממשחק אנגרי בירדס /GTA עוזר לעתים לפוגג את המתח שנצבר לאורך היום ומשמש כפורקן שבא במקום להפעיל התנהגות אלימה.
הסתה ברשת: פרסום אמירות, ביטויים, מילים הכוללות הסתה, גזענות, הדרה ואלימות או התבטאויות ואירועים בנושא שנאה המופיעים ברשת, באתרי האינטרנט השונים שמעודדים מעשי אלימות או טרור או תמיכה או הזדהות עמו. על פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור (גם בזירת התרבות הדיגיטלית).
אלימות ובריונות ברשת: בריונות ברשת היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להחרים, להביך, להפחיד, לפגוע בפרטיות, להתחזות או לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחד מאמצעי המדיה הדיגיטליים. היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים (גם בזירת התרבות הדיגיטלית).
אלימות בתקשורת: צרכני תקשורת נחשפים לכמות רבה של אלימות מצורות שונות: בדיווח על מעשי אלימות במשדרי חדשות, בסרטים דוקומנטריים, בסרטי אקשן ודרמה, תוכניות ריאליטי, קליפים, משדרי ספורט, סרטי אנימציה בשנים האחרונות גם במשחקי מחשב ואירועי אלימות בטיקטוק (ובשאר הרשתות החברתיות). הסביבה התקשורתית (על המדיה השונים ומגוון הז'אנרים) רוויה באלימות.
לכל מדיום וז'אנר יש ייצוגי אלימות עם מאפיינים אחרים:
בפרסומות ובקליפים קיימת לעתים אלימות מינית או אלימות מרומזת.
בסרטי פעולה אפשר להראות אלימות קיצונית וחריגה.
בחדשות אפשר לטשטש או להזהיר מתמונות קשות.
ברשתות החברתיות שמעודדות במיוחד שיח של שנאה ואלימות: הזרימה המהירה והרחבה של תכנים מכל העולם (ותכנים אלימים זוכים לרייטינג גבוה במיוחד), האלגוריתם שמעודד תכנים אלימים ומקצין כל הזמן את התכנים כדי להשאיר קהלים באתר/ברשת וה"הסתתרות" מאחורי מקלדת, שמקלה על יצירת תכנים אלימים.
הסיבות לריבוי אלימות בתקשורת:
רייטינג – זוכה לקהל רב. אלו תכנים מעוררים, גורמים לתגובה רגשית אצל הקהל.
תכנים קיצוניים – התקשורת זקוקה לרייטינג ולכן היא כל הזמן בתהליך הקצנה. מה שעבד קודם כבר פחות עובד עכשיו וצריך משהו חזק יותר.
תכנים ברורים – טוב מול רע, מבין שניים אחד מנצח ואחד מובס, ניצחון חד משמעי.
תכנים אוניברסליים – קל ונח לשווק, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הגלובלית.
קל להבנה – מובן לרבים, גם בלי ידע עולם רב, כולם יודעים על יחסי כוח, כל אחד חווה סוג של אלימות.
הבעייתיות בדומיננטיות של אלימות בתקשורת
התנהגות - מחקרים מראים שחשיפה רבה לאלימות בתקשורת מגבירה את הסיכוי להתנהגות אלימה. חשיפה למשחקי מחשב אלימים משפיע על התנהגות יותר אגרסיבית ולירידה באמפתיה.
תפישת עולם המפחיד והאכזר – (המחקר של גרבנר וגרוס) אנשים שנחשפו לאלימות רבה בתקשורת, האמינו שבמציאות הם חיים בסביבה אלימה אף היא. זוהי הבנייה חברתית של המציאות אימוץ תפיסת עולם אלימה, כמו זו שמוצגת בטלוויזיה עלול להוביל לשתי השפעות בהתנהגות:
חיים בפחד - חשש לצאת לרחוב – למרות שזה לא תואם את המציאות.
מתן יותר כוח וסמכות לנציגי החוק (ממשלה, משטרה, שרותי ביטחון) והורדת הפיקוח האזרחי עליהם.