מדיה ברשת האינטרנט, שמבוססת על תוכן גולשים. החידוש המרכזי שמאפשרת הטכנולוגיה הדיגיטלית הוא היפוך התפקידים: בעוד בתקשורת המסורתית יש צד מוגדר של "מוען"שמייצר תכנים ומפיץ אותם וצד שני של "נמענים"שקולט את המסרים (קולט, מפענח, מגיב), הרי שבמדיה חברתית, שפותחה על רשת האינטרנט הקהל הוא גם נמען וגם מוען – המדיה כולה מבוססת תוכן שמייצרים הנמענים/מוענים. מדובר ב"תוכן שיתופי", כלומר, תוכן (טקסט, תצלומים, סרטונים) שפעמים רבות אין לאיש עליו שליטה. הוא מופץ לרשת האינטרנט וחשוף לרבים (לעיתים עם מגבלות מסוימות). מילים אחרות: האזרחים מייצרים את התוכן, מפיצים את התוכן ומשתפים אותו וכך נוצרות קהילות (רשתות חברתיות) שמבוססות על אינטרסים כלכליים, תרבותיים, חבריים, פוליטיים וככו'.
מתארים את התקשורת כתהליך קווי חד-סטרי שבו המסרים זורמים בכיוון אחד – מן המוען אל הנמען מודל מרכזי בגישה זו: לאסוול (Lasswell), שתאר את התהליך התקשורתי: מוען (מעביר המסר) -> מסר (התוכן) -> ערוץ (המדיום בעזרתו מועבר המסר -> נמען (מקבל המסר) -> השפעה (השינוי שחל אצל מקבל המסר) וטען להשפעה חזקה של התקשורת על האזרחים.
מודל ליניארי (קווי) אינו מביא בחשבון פידבק (משוב) מהנמענים אל המוענים ואינו מביא בחשבון יכולת פענוח מסרים של הנמענים כאזרחים אקטיביים.
הטכנולוגיה קובעת את פני האנושות ומכוונת את דרכה ההיסטורית באופן מוחלט ובתהליך בלתי-נמנע.
התפתחותו של אמצעי תקשורת חדש איננה רק תולדה של נסיבות היסטוריות-חברתיות, אלא גורם המשפיע וקובע נסיבות עתידיות.
השינויים הנגרמים בחברה ע"י טכנולוגיית התקשורת הם בלתי נמנעים ע"י אדם.
סוג התקשורת/סוג הסימנים מעצב את התפיסה ו/או את מבנה החברה.
מרשל מקלוהן, חוקר קנדי שמשתייך לאסכולת טורונטו, דטרמיניסט קשוח. הוא ייחס לטכנולוגיה השפעה חזקה, בעלת השפעת מיקרו- הטכנולוגיה משפיעה על מערך החושים והתפיסה של כל אחד מאיתנו
פעילות חברתית אשר במסגרתה עולה קריאה לשינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה לחולל שינוי בחברה. חלק מהיות אדם אזרח במדינה דמוקרטית הוא היכולת לבטא בחופשיות את עמדתו ובתוך כך, קריאה לפעולה כדי לשנות את המצב הקיים. מרבית האזרחים מתקשים לשבור את שגרת החיים כדי להוביל לשינוי, אבל בדרך כלל נמצאים האנשים שלוקחים חלק בפעולות לשינויי המצב.
(1) סיקור הסביבה– להעביר את המציאות אל הנמענים, לשקף את המתרחש במקום הקרוב ובעולם באמצעות דיווח אמין.
(2) תיאום– לקשר בין האייטמים וחלקי המידע שבדיווח על ידי פרשנות והסברים לגבי מה המשמעויות של מה שמדווח בסיקור הסביבה.
(3) המשכיות– התקשורת כסוכן חברות, המבקש לחנך את הציבור ולהעביר את המורשת התרבותית בין הדורות.
(4) בידור– לבדר את קהל הנמענים כאמצעי לאסקפיזם ולהפגת מתחים. מסייע להפגת מתחים ברמת הפרט וברמה החברתית.
(5) גיוס– לטפח ערכים לאומיים וסולידאריות חברתית, בין השאר לגיוס בשעות חרום כמו אסונות או מלחמה.
תפקידי התקשורת - מושג זה בא לידי ביטוי בשני דרכים, סיקור הסביבה וגיוס.
התקשורת חייבת לדווח אם זה הפשוט או אם זה תכנים האלימים כמו פיגועי או מקרי אלימות הקורים בארץ שלנו בין אם זה בסדר או לא מתקבל או לא מתקבל על ידי אנשים עדיין עולה תכנים אלימים לתקשורת וההשפעה שלו יכולה ללכת למקומות רעים.
מול שפע התכנים האלימים בתקשורת לחלק מהאנשים זה משפיע גם במובן שהם רוצים לשנות את זה ולעלות מודעות וזה יכול לגרום לגיוס כנגד לאלימות דרך החשיפה בתקשורת ולגרום לפרויקטים או הפגנות נגד נושאים מסוימים.
אקטיביזם חברתי - מושג זה מתקשר לאתר שלי דרך עצם פתיחת האתר ותרומה לתופעה והעלת מודעת גורמת לי לאקטיביזם חברתי.
דטרמיניזם טכנולוגי - מושג זה בא לידי ביטוי במובן שכל כך קל להגיע מכל מקום לחשיפה לתכנים האלה, דרך הטלפון הטלוויזיה המחשב.
אין מנגנון מסוים שימנע את החשיפה הזאת אז כל אחד ואחת יכולים להגיע לכל מה שהם רוצים ולא רוצים.
מודלים ליניאריים (קווים) - המוען, בעל הכוח - הטלוויזיה יש לו שליטה רבה, (ארגון תקשורת) מזרים תוכן בין אם הוא מתקבל או לא מתקבל הם מסננים את מה שהם רוצים לסנן ומשפיעים כך או כך על הנמענים, כך יש להם השפעה גדולה והם לא יודעים למי מתפרש דבר אחד בצורה רעה ולמישהו אחר בצורה אחרת, הם פשוט ממשיכים להזרים תוכן וכך יש להם השפעה גדולה לחרדה שלנו ולחשיפתנו.
מדיה חברתית - הכל רץ במדיה החברתית, בלי שליטה כל אחד יכול לפרסם, להעלות ולהפיץ מה שבאלו בלי כמעט מעצורים או פיקוח ואך גם המון תכנים אלימים עולים דרך המדיה החברתית.